לא כל יום פורים / רפי זברגר

בבא בתרא  טו ע''א

הקדמה

אנו ממשיכים לעסוק בכתבי הקודש שהוזכרו במשנה בדף י''א, והפעם על כותבי ספרי התנ''ך. 
בסוף העמוד הקודם, למדנו הלכה מתוך גמרת ירושלמי, המתארת מי כתב חלק גדול מספרי התנ''ך. 
 

הנושא

אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. מדובר על הפסוקים בסוף התורה, בהם מתואר מותו של משה רבנו. למדנו כי יהושע כתב את ספרו - ספר יהושע, וגם את שמונת הפסוקים הנ''ל. ממשיכה הגמרא ואומרת, כי דעה זו דומה לדעה שהובאה בברייתא : וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' (דברים ל''ד, ה') – אפשר משה מת וכתב וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה , אלא: עד כאן כתב משה, משם ואילך כתב יהושע – דברי רבי יהודה. ויש אומרים: רבי נחמיה. 
אמר לו רבי שמעון: אפשר ספר התורה חסר אות אחת? וכתיב: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה (שם, ל''א, כ''ה)
לא ייתכן, אומר רבי שמעון, שנאמר לפני כן סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה , ואין הכוונה לכל התורה אלא רק לחלקה (בלי שמונת הפסוקים האחרונים). לאחר שרבי שמעון דחה את סברת רב יהודה, הוא מפרט את דעתו: אלא, עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר, ומשה כותב, מכאן ואילך (שמונת הפסוקים): הקדוש ברוך הוא אומר, ומשה כותב בדמע. 
כלומר, גם הפסוקים העוסקים במותו, משה רבנו כתב בעצמו ''בדמעות''.   
 

מהו המסר?

ראינו בדעתו של רבי שמעון, כי גם אדם גדול כמשה רבנו, עושה דברים ''לא נחמדים''. עושה דברים מתוך מחויבות כלפי הבורא, לא ברצון ולא בשמחה אלא תוך כדי צער ודמעות.
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר (מועד קטן, כ''ה, ב')? אם משה רבנו פועל ועושה דברים בניגוד לרצונו, פעולות המצערות אותו, ייתכן כי גם לנו יקרו מצבים כאלו. יש להכיר, כי זהו חלק מהחיים, וכנאמר: לא כל יום פורים!


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]