הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כללא דמילתא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא ח ע"א
וא"ר אסי אמר ר' יוחנן: הכל לפסי העיר ואפי' מיתמי,
אבל רבנן לא, דרבנן לא צריכי נטירותא.
אמר רב פפא: לשורא ולפרשאה ולטרזינא - אפילו מיתמי,
אבל רבנן לא צריכי נטירותא.
כללא דמילתא: כל מילתא דאית להו הנאה מיניה - אפילו מיתמי.
ראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף נב:
"כללא דמילתא"
בגמרא:
כל מיני קטניות - אין בהם משום ריסוקי אברים, לבר מן רוביא, חימצי - אין בו משום ריסוק אברים, חפצי - יש בו משום ריסוק אברים; כללא דמלתא: כל מידי דמשריק - אין בו משום ריסוק אברים, לא משריק - יש בו משום ריסוק אברים.
1.
הגמרא הביאה רשימת דברים שגורמים או שלא גורמים לריסוק אברים. ובסוף הקטע קובעת כלל משותף "כללא דמילתא". ביטוי זה - 9 מופעים בש"ס.
האם כלל זה "רק" מסכם את הדיון או שהוא מלמד דבר חדש. בסוגייא זו לא מצאתי לכך דיון.
2.
אולם באופן עקרוני לגבי הביטוי "כללא דמילתא" :
תוספות רי"ד מסכת שבת דף לז עמוד ב
וכל זה מה שאומר כללא דמילתא כול' דברי ר"נ הם ולא דברי בעל התלמוד
משמע מדבריו שבאופן עקרוני מדובר בביטוי של "בעל התלמוד", אלא שבסוגיה שעליה הוא מדבר הוא טוען שהם דברי האמורא עצמו.
2.1
לפי הנ"ל הרי שבסוגייתנו - בבא בתרא דף ח - רב פפא הוא זה שאומר את ה"כללא דמילתא".
2.2
יש לציין שבשפת דיבורם של הראשונים והאחרונים בכל הש"ס הביטוי "כללא דמילתא" משמש כנתינת כלל למכלול של פרטי דינים.
3.
ניתן למצוא בראשונים התייחסות לביטוי הנ"ל שבא למעט איזה דין:
חידושי הרמב"ן מסכת בבא בתרא דף ח עמוד א - סוגייתנו:
הא דאמרינן כללא דמילתא דכל דאית להו נטירותא בגויה רמינן עלייהו. נראה לי לאפוקי צדקה, ולאפוקי הא..
4.
ובמקום אחר ניתן ללמוד שיש פעמים שביטוי זה מעיד שכך "סוברים" [או על ידי אמורא מסויים שאומר את הכלל או על ידי "הגמרא"], ופעמים "רק" בא לפרש ["לסכם"] דברי מישהו אחר ואין הכרח שמי שאמר את הכלל כך הוא עצמו סובר.
תוספות הרא"ש מסכת שבת דף לז עמוד ב :
"... והא דאמר רב נחמן בר יצחק כללא דמילתא כל דאית ביה מיחא וכו' לאו משום דסבירא ליה הכי אלא לפרושי מילתיה אליבא דמאן דאית ליה אסור, ויש ספרים דגרסי הכא רב נחמן סתם ולקמן רב נחמן בר יצחק.
5.
מסקנה: ביטוי זה לא מעיד שבא לפסוק ולא לפרש לפי דיעה מסויימת.
ולא תלוי אם נאמר על ידי "עורך הגמרא". כי גם דברי "עורך הגמרא" פעמים בא לפסוק ופעמים בא לפרש.
