סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

קריאת מחשבות / רפי זברגר

בבא בתרא ו ע''א

 

לאחר שפסקנו במשנה הראשונה במסכת כמו הלשון השנייה של הגמרא כי היזק ראיה שמיה היזק, המשכנו ללמוד במשנה בדף ה'. כיצד למנוע את היזק הראיה: כותל חצר שנפל - מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. כלומר, בניית כותל בגובה של ארבע אמות, מונעת היזק ראיה. בהמשך, המשנה מחזקת זאת וקובעת: מארבע אמות ולמעלה – אין מחייבין אותו. לאחר מכן מסייגת המשנה דין זה ופוסקת: סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה – מגלגלין עליו את הכול. כלומר, במקרה שאחד בנה כותל גבוה מארבע אמות, אמרנו כאמור, שהשני פטור מהשתתפות בחלק זה. אך אם השני בנה כותל אחר, סמוך לכותלו של הראשון, כדי ''לסכך ולתת עליו תקרה מכותל לכותל'' (לשון רש''י על המשנה), הראה השני, כי בניית הכותל הגבוה ע''י שותפו לחצר, הייתה ממש נוחה וטובה גם עבורו, עד כדי כך שהוא בונה ''כותל תאום'' סמוך, ובונה תקרה בין שני הכתלים.  עקב כך, מחייבים את השני בהוצאות כל הכותל הראשון, גם מעבר לארבע אמות.  
 

הנושא

הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים לגבי הדין של סמך לו כותל אחר... מגלגלין עליו את הכול. 
אמר רב הונא: סמך לפלגא – סמך לכולה, ורב נחמן אמר: למאי דסמך – סמך
. רב הונא לא מחלק בין אם השני סמך לחלק מהכותל שהראשון בנה, או סמך לכול הכותל – בכל מקרה מחייבים אותו להשתתף בכל הכותל של הראשון. 
לעומתו, סובר רב נחמן, שמחייבים את השני, רק על החלק שנמצא מול הכותל השני. אם הוא בנה חצי, מחייבים אותו על חצי כותל ראשון וכן הלאה. סברת רב הונא: כיוון שהתחיל- סופו לגמור, ואז ייתן תקרה (רש''י). כלומר, אנו מניחים, שאם השני התחיל לבנות כותל, סופו לסיימה, כדי שבסופו של דבר, הוא יבנה תקרה מעל שני הכתלים הללו – לכן מחייבים אותו כבר אחרי שבנה רק מחצית הכותל, כאילו בנה את כולה. אך רב נחמן סובר שלא יורדים למחשבותיו של השני, ומחייבים אותו אך ורק כנגד הכותל שכבר בנה בפועל. הגמרא מוסיפה עוד שתי הערות לגבי מחלוקת זו: 
1. מודה רב הונא בקרנא ולופתא. אם השני בנה בקרן זוית, וכלל לא ברור לנו שרוצה להגביה עוד – מודה רב הונא שאין מחייבים אותו אלא רק כנגד הכותל שבנה בפועל.
2. מודה רב נחמן באפריזא ובקבעתא דכשורי – אם השני עשה מעשה המוכיח מעל לכל ספק, כי בכוונתו להמשיך ולבנות, כמו למשל: הניח מקום הנחת ראשי קורות על מנת להניח עליהם את התקרה – גם רב נחמן מודה שחייב בהשתתפות בכל החומה הראשונה שעשה הראשון 
 

מהו המסר?

מכל הדיונים בגמרא, אנו למדים כי ניתן להסיק מסקנות לגבי מחשבותיו והגיגיו של אדם לפי מעשיו בפועל. אם בנה כותל שני, למרות שלא בנה את כולו, אם ''עשה סימנים'' שזו כוונתו – אנו מפרשים אותה לכיוון זה.
הרבה מקרים, מעשי ילדים מוכיחים לנו את כוונותיהם, ואין לנו אלא ''לקרוא מעשים ולפרשם''. לפקוח עינים ולהבין, מה בעצם רוצה הילד לומר לנו במעשה זה? איזו מחשבה מסתתרת מאחורי המעשה, שהוא לא יכול, או אינו רוצה לומר בפה מלא, אך מבטא אותה בדרך אחרת.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר