הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הכי קאמר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא ד ע"ב
וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור - מחייבין אותו.
הא גופא קשיא, אמרת: וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור - מחייבין אותו,
הא סתמא - אין מחייבין אותו;
אימא סיפא: אבל בקעה, מקום שנהגו שלא לגדור - אין מחייבין אותו,
הא סתמא - מחייבין אותו;
השתא סתם גינה אמרת לא, סתם בקעה מיבעיא?
אמר אביי, ה"ק: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה - מחייבין אותו.
אמר ליה רבא: אם כן, מאי אבל?
אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי, ומחייבין אותו; אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
1.
בדרך כלל הביטוי "הא גופא קשיא" מעיד על סתירה בין שני חלקי משנה. הסתירה נובעת כתוצאה מדיוק מהנאמר בכל אחד משני חלקיה.
2.
בסוגייתנו, אביי ורבא "מתקנים" את לשון המשנה כדי ליישב את הסתירה.
3.
אביי "מתקן":
אמר אביי, ה"ק: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה - מחייבין אותו.
הוא נוקט בלשון פתיחה "הכי קאמר".
4.
רבא מקשה על אביי ומתקן את לשון המשנה באופן אחר:
אמר ליה רבא: אם כן, מאי אבל?
אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי, ומחייבין אותו; אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
הוא נוקט בלשון פתיחה "הכי קתני".
5.
בדרך כלל הביטוי "הכי קתני" משמעו דיוק בלשון המשנה/ברייתא או תיקון הלשון [שינוי מלה/מלים או תוספת מלה/מלים].
5.1
בדרך כלל הביטוי "הכי קאמר" משמעו לומר מה היא כוונת הכתוב גם ללא תיקון הלשון.
6.
רבינו גרשום מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א:
אמר אביי ה"ק [="הכי קאמר"]. כלומר כגון חסורא מיחסרא וכן גינה סתם משום דאיכא היזק ראיה ובמקום שנהגו לגדור בבקעה מחייבין אותו:
כלומר, תוספת מלים לנאמר במשנה [משובץ בסוגריים המרובעים]:
וכן בגינה [סתם], [ו]מקום שנהגו לגדור [בבקעה] - מחייבין אותו,
אבל בקעה, מקום שנהגו שלא לגדור - אין מחייבין אותו,
ה"אבל" לא מובא כאן ביחס לגינה אלא ביחס לבקעה כשמחייבים אותו במקום שנהגו לגדור.
לכן רבנו גרשם מגדיר את הביטוי "הכי קאמר" כאן כ"חיסורי מחסרא".
6.1
אבל הגמרא עצמה לא כתבה "חיסורי מחסרא" כי המלה "אבל" כבר כתובה במשנה.
6.2
תמיד בש"ס מובא "חסורי מחסרא" עם "והכי קתני" ואילו "חיסורי מחסרא והכי קאמר" - מופע יחידאי בש"ס - במסכת בבא בתרא דף יג.
7.
בדברי רבא:
אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי, ומחייבין אותו; אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
רבא אומר "הכי קתני" ועורך שני שינויים:
יש לגרוס בתחילה "סתם" לגבי גינה [ולכתוב "סתם גינה"], ואחר כך להוסיף "סתם" לגבי בקעה [ולכתוב "סתם בקעה"].
7.1
ושינוי נוסף:
לגרוס "כמקום" [תוספת אות היחס "כ"] במקום "מקום" שמשמעו מקרה נפרד.
7.2
נראה שגם לפי רבא לא מדובר רק בפרשנות [כי לא כתוב "הכי קאמר"] אלא בתיקון גירסא "מקום..." >>> "כמקום"
8.
לפי כל הנ"ל יוצא שהכלל בש"ס הוא כך:
הביטוי "הכי קאמר" משמעותו פרשנות.
הביטוי "הכי קתני" - משמעותו תיקון גירסא.
הביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני" - תיקון גירסא.
חריג: בסוגייתנו אביי אמר "הכי קאמר" ורבנו גרשם מפרש אותו כ"חיסורי מחסרא".
