סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מחשבה אחת קדימה / רפי זברגר

בבא בתרא ב ע"א-ע"ב

 

הרקע

היום אנו מתחילים את מסכת בבא בתרא, "בבא" האחרונה בדיני ממונות. הפרק הראשון עוסק בדיני שותפין. 
המשנה מתחילה בהלכה: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר – בונין את הכותל באמצע. כלומר, השותפים שיש להם חצר בשותפות, ובתי שניהן פתוחים לתוכו. כאשר הם רוצים לבנות מחיצה, חייבים לבנות את הכותל באמצע החצר, כך שתהיה חלוקה מדויקת בין שני חלקי החצר. 
 

הנושא

הגמרא הגיעה למסקנה בקטע הראשון, כי ''היזק ראיה לא שמיה היזק''. כלומר, אם אדם מזיק בעצם הסתכלותו בחצר חבירו, וגורם לחברו ''עין הרע'' – אין זה מוגדר כנזק מחייב. 
על כך שואלת הגמרא: האם באמת כך ההלכה [''היזק ראיה לא שמיה היזק''], והרי למדנו בהמשך המשנה הראשונה: וכן בגינה. כלומר, גם בגינה מחייבים את השותף לבנות מחיצה. משמע לכאורה כי יש היזק ראיה, וזו הסיבה אשר מחייבים לבנות מחיצה גם בגינה. אם כן – סתירה למסקנה שהגענו בתחילת הגמרא. 
מתרצת הגמרא: גינה שאני. כלומר, הדין בגינה שונה. כיוון ששם באמת יש חשש לעין הרע, כאשר אדם עומד ליד גידולים הגדלים בגינת חבירו, יוצר נזק של עין הרע. אבל בחצר, שם אין גידולים - אין עין הרע ואין ''היזק ראיה''.
ממשיכה הגמרא להקשות על המסקנה שלמדנו ''היזק ראיה לא שמיה היזק'', מהמשנה השניה בפרק (ה'.): כותל חצר שנפל – מחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות. אנו רואים לכאורה, כי גם בחצר יש ''היזק ראיה''. 
עונה הגמרא: נפל שאני. כלומר, אם שני השותפין הסכימו ביניהם בעבר לבנות כותל, ולאחר זמן הכותל נפל, במקרה זה, צד אחד יכול לחייב את השותף השני לחזור ולבנות את הכותל. 
שואלת הגמרא: ודקארי לך מאי קארי? כלומר, תשובת הגמרא ממש ברורה לנו, ואנו יודעים להבדיל בין המשנה הראשונה העוסקת בבניית החומה בפעם הראשונה, במקרה זה אין יכולים לחייב אחד את השני, לעומת המשנה השניה שמדובר שם, במקרה שכבר בנו בעבר את החומה. אם כן – מדוע בכלל הקשינו מהמשנה השנייה, מה חשב המקשן שהיקשה קושיא זו? עונה הגמרא: סיפא איצטריכא ליה. החידוש הוא לא במקרה שאנחנו שאלנו, אלא מן הדין הנוסף שם: מארבע אמות ולמעלה – אין מחייבין אותו. כלומר, אם הכותל שנבנה בהסכמת שני הצדדים היה גבוה יותר מארבע אמות, והוא נפל, אין האחד יכול לחייב את השני לבנות כותל חדש גבוה יותר מארבע אמות.
 

מהו המסר?

שאלת הגמרא ודקארי לך מאי קארי נמצאת בהרבה מקומות בגמרא. משמעותה: אחרי שאמרנו תשובה לשאלה, לא ברורה מדוע לא ידענו את "התשובה הפשוטה'' בזמן ששאלנו את השאלה. בתשובות לשאלה זו, תמיד מנסים להבין את ''הראש של המקשן'' ומדוע לא היה מודע לתשובה והיה צריך לשאול את השאלה.
אנו לומדים משאלות מעין אלו, כי יש להפעיל ''ראש גדול''. לחשוב לפני ששואלים, אם השאלה איננה ''שאלת קיטבג'', או לחילופין, שאלה מיותרת שהתשובה ברורה וידועה מראש. בקיצור: לחשוב תמיד מחשבה אחת (לפחות) קדימה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר