סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1012
"בענין גרמא בנזיקין"
בבא בתרא כב ע"ב
לגבי מרחיקין את הסולם מן השובך שלא תקפוץ הנמיה, מבואר בגמ' דגרמא הוא וגרמא בנזיקין אסור. וצ"ב דמאי ס"ד הא ברייתא בהכונס היא בכמה גווני לגבי גרמא דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן הקשה הפרי יצחק ותירץ דשם זה מידת חסידות. ויש ליישב באופן אחר, דהנה כתב המאירי [בב"ק] דהתם זה חיוב לחברו ופסול לעדות – וכמו שכ' רש"י שם ש"חברו מעכב", דהס"ד דכל גרמא זה סתם דין לשמים ויכול לומר לו שאינו רוצה לקיים, וקמ"ל דזה חיוב לחברו. וכן יש לבאר בדברי הקצוה"ח דהנה כתבו התוס' בב"ק [נו. ד"ה אלא לחבריה,] דבאומר לחברו להעיד עדות שקר פטור אף מדיני שמים, ופסק כן הרמ"א [סי' ל"ב ס"ב], והקשה הש"ך [שם סק"ג] הא מוכח בגמ' בקידושין [מג.] דיש איסור?
והקצוה"ח תירץ קושייתו, דהנדון בסוגיא בקידושין הוא על עונש בדיני שמים, ומשא"כ בסוגיא בב"ק דנו על חיוב תשלומים בדיני שמים, ויש לבאר בדבריו דבגמ' בב"ק אין הנדון על חיוב לחברו אלא חיוב לשמים. ולפי"ז יש ליישב קושיית הפרי יצחק דהנדון בסוגין על איסור בבין אדם לחברו, וזה החידוש דאסור.
לגבי נמיה כתב רש"י דזה גירי דיליה, וביאר הגר"ש שקאפ דזה כעין חיוב מעמיד, דהוא הניח הסולם ועי"ז הגיעה לשם הנמיה. וכן יש לבאר בדברי התוס' לקמן [בדף כ"ו ע"א]. ויש להוסיף על זה דהא כתבו התוס' בשבת דבצד חייב דוקא אם מיד כשהניח את המצודה באה החיה, וצ"ב דהא אם גרמא בשבת פטור בכה"ג נמי יהא פטור, דהא מקשי' הכא גרמא הוא. ויש לבאר דבזה גופא התורה חייבה, דאף דזה גרמא בהכי חייביה רחמנא. ומצינו כן במלאכת זורה דבנזיקין הוא פטור, אף דבשבת חייב ד"מלאכת מחשבת אסרה תורה", ואין כוונת הגמ' דבשבת גרמא חייב, אלא ודאי כוונת הגמ' דבהכי חייביה רחמנא.
[דמשק אליעזר על סדר נזיקין]
