הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כנהרדעי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא קח ע"א

 

אמר רב יהודה אמר רב: האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי - חציפא הוי, סלוקי - לא מסלקינן ליה.
ורב נחמן אמר: נמי מסלקינן,
ואי משום דינא דבר מצרא - לא מסלקינן ליה.
נהרדעי אמרי: אפילו משום דינא דבר מצרא מסלקינן ליה,
משום שנאמר +דברים ו'+ ועשית הישר והטוב בעיני ה'

1.
הלכה נפסקה כ"נהרדעי"

2.
"נהרדעי" - בית מדרש שאימץ את דרכם של שמואל ורב נחמן בדרך כלל "נהרדעי" עוסקים בדיני ממונות כי ההלכה כשמואל בדיני, פעמים רבות עוסקים בתקנות חכמים, ולכן יתכן שגם כאן מדובר בתקנה שתוקנה לטובת הבעלים (ראה "אמרי נהרדעי" הרב בנימין צביאלי, סיני, נה.עמוד מו.).
גם סוגייתנו עוסקת בתקנת חכמים של "בר מצרא".

2.1
מסוגייתנו משמע שחכמי בית המדרש שאימצו את שיטת רב נחמן פסקו כאן נגד רב נחמן עצמו.

2.2
ואולי הלכה כמותם מפני שהם נחשבים כרבים, שהרי לא מוזכר כאן שמו של חכם.

3.
בהמשך הגמרא:

אתא אימליך ביה,
אמר ליה: איזיל איזבון?
ואמר ליה: זיל זבון, צריך למיקנא מיניה או לא?

3.1
מחלוקת בין רבינא ונהרדעי:

רבינא אמר: לא צריך למיקנא מיניה,
נהרדעי אמרי: צריך למיקנא מיניה.

אם "נהרדעי" היו בזמן קרוב לאמורא רב נחמן הרי שצריך לומר שמדובר ברבינא הקדמון שחי בימי רב יוסף ורב נחמן.

3.2
לא סביר שמדובר ברבינא שחי בימי רב אשי ומוזכר כאן לפני נהרדעי.

4.
פסיקת הלכה:

והלכתא: צריך למיקנא מיניה.

הגמרא פוסקת "והלכתא" כ"נהרדעי".

4.1
לכאורה הלכה בין כך צריכה להיות כנהרדעי מפני שהם רבים - וכמו לעיל בסעיף 2.2 - וגם מפני שהם מוזכרים בסוף הסוגיה - אחרי רבינא.
ויוצא אפוא, לכאורה, שהצורך ב"והלכתא" הוא מיותר.

5.
ואולי יש לומר שבאמת מדובר ברבינא שחי בימי רב אשי, ועל כן הלכה צריכה להיות כמותו מפני שהוא "בתראי" לעומת "נהרדעי", והכלל הוא ש"הלכה כבתראי", אלא, שעורך הגמרא שיבץ את דברי נהרדעי אחרי רבינא, ובכך רצה להודיענו שהוא פוסק כמתום, ועורך הגמרא - ולא בדורות יותר מאוחרים - גם כתב את ה"והלכתא כנהרדעי".

6.
ראה גם אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 142-143.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)