הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תיקון גירסא במשנה?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא קז ע"א
תבואה לא יזרענה קטנית [וכו']. מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה יזרענה קטנית.
אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! -
אמר ליה: לא קשיא;
הא - לן והא - להו.
מבנה הסוגיה:
1.
ציטוט משנתנו:
תבואה לא יזרענה קטנית [וכו'].
2.
גירסת רב יהודה:
מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה יזרענה קטנית.
בפשטות, רב יהודה משנה את ניסוח המשנה.
2.1
כיצד רשאי אמורא לשנות את נוסח המשנה לדין הפוך - מ"לא" ל"כן"?
2.2
אלא, יש אומרים [ראה "שוטנשטיין", הערה 6] שרב יהודה לא מתקן את לשון משנתנו, אלא הוא מביא ניסוח של ברייתא, והוא פוסק כברייתא ולא כמשנתנו.
3.
רבין מקשה על רב יהודה שיש סתירה ממשנתנו:
אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! -
לפי האמור לעיל בסעיף 2 הרי שרבין מקשה באמת את שאלתנו לעיל בסעיף 2.1
3.1
ולפי האמור לעיל בסעיף 2.2 הרי שרבין מקשה, מדוע רב יהודה פוסק כברייתא ולא כמשנתנו.
4.
רב יהודה מיישב:
אמר ליה: לא קשיא;
הא - לן והא - להו.
הדין שונה בבבל מהדין בארץ ישראל [ראה בפרשנים הסבר לשוני זה].
4.1
לפי הסעיפים 2+3 לעיל התרוץ של רב יהודה הוא, שהוא לא משנה את גירסת המשנה, אלא הוא - רב יהודה - קובע, שהדין במשנה מתאים דווקא לארץ ישראל, אבל בבבל הדין שונה - "הפוך".
4.2
ולפי הסעיפים 2.2+3.1 לעיל התרוץ של רב יהודה הוא, שמשנתנו מדברת על הנהוג בארץ ישראל, והברייתא מדברת על בבל.