סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

שם רע / רפי זברגר

בבא מציעא קה ע"א

 

הרקע

המשנה הראשונה בדף עוסקת בחכירות (הסבר בדף הקודם), וישנה מחלוקת בין החוכר למחכיר לגבי חובות החוכר:
המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש, ואמר לו: מה אכפת לך? הואיל ואני נותן לך את חכירך – אין שומעין לו, מפני שיכול לומר לו: למחר אתה יוצא ממנה, ומעלה לפני עשבים.
המחלוקת ביניהם היא על חובת ניכוש העשבים. הפועל החוכר מבקש לפטור את עצמו מלבצע זאת, שהרי הוא טוען כלפי המחכיר, אתה מקבל את הכמות שסיכמנו בינינו, ובעצם לא משנה לך מה נעשה בקרקע. מחזיר לו המחכיר: טעות ביסוד דבריך, הרי לאחר תום תקופת החכירות, יחזור השדה למחכיר, ולכן הוא ''דואג'' לטיב הקרקע גם בעת החכירות. 
 

הנושא

הגמרא ממשיכה באפשרויות הדיון בין החוכר למחכיר, לגבי ניכוש העשבים ע''י החוכר:
אי אמר ליה (חוכר למחכיר): לבתר הכי כריבנא ליה. אחרי הקצירה אחרוש, ולכן אין צורך שאנכש עשבים לפני כן. 
עונה לו המחכיר: חיטי מעלייתא בעינא – אני מבקש לקבל ולמכור ''חיטים מעולות'', שלא גדלו בין עשבים שלא נוכשו.
מציע לו החוכר: זביננא לך חיטי משוקא – אקנה לך בשוק חיטים מעולות, לבקשתך. 
עונה המחכיר: חיטי דארעאי בעינא – אני רוצה את החיטים שלי, לא חיטים שאתה קונה מהשוק.
חוזר החוכר בהצעה נוספת: מנכישנא לך שעור מנתיך – טוב, אנכש עשבים, רק בין החיטים שאתה אמור לקבל.
משיב לו המחכיר: קא מנסבת שם רע לארעי – אם לא תנכש את כל השדה תוציא שם רע לקרקע שלי – אם אנשים יראו שניכשת חלק מהשדה, יחשבו שהשדה ללא עשבים, בסופו של דבר יהיו עשבים בחלק שלי – ויצא שם רע על השדה.  
 

מהו המסר?

למדנו היום כי הוצאת שם רע לדבר, היא טענה קבילה בבית משפט. אדם אינו רוצה ואינו מוכן שיצא עליו או על רכושו שם רע - זה ''מקלקל'' את שמו הטוב ההולך לפניו.
שומה עלינו להיזהר מכך, ולא לגרום להוצאת שם רע על אדם אחר, או על חפציו, בין בדיבור שלנו, ובין במעשה אשר יכול להתפרש כהוצאת שם רע.  יש לשמור על כך גם בתוך הבית, מפני אמירה של אחד המפלילה ומוציאה שם רע על בן משפחה אחר. העובדה שיש הרגשה טובה ואינטימית בבית, אינה מתירה לנו להוציא לאחר מהמשפחה שם לא טוב. אם יש לנו משהו להגיד למישהו, הרי שניתן לומר לו זאת בארבע עינים, ולא צריך לצרף עוד אנשים ''לחגיגה''.     סייג לחוכמה שתיקה (אבות, ג', י''ג) טובה תמיד, ובוודאי אם רוצים להוציא שם רע על מאן דהוא – יש לשתוק ולהבליג.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר