סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מאן תנא" / רבי מאיר ורבי יהודה / "סברוה" / "איפכא שמעינן"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא צג ע"א

 

גמרא. מאן תנא ארבעה שומרים? 
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא. 
אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין? - 
אמר ליה: הכי קאמינא לך: מאן תנא שוכר כנושא שכר - רבי מאיר היא, 
והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה, 
דתניא: שוכר כיצד משלם? 
רבי מאיר אומר: כשומר חנם, 
רבי יהודה אומר: כשומר שכר. 
רבה בר אבוה איפכא קתני. - 
אי הכי, ארבעה? שלשה נינהו! - 
אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין ודיניהם שלשה. 

 

א.

א.1
משמע מסוגייתנו שהלכה ששוכר דינו כשומר שכר, וכרבי יהודה שמתאים ל"סתם משנה" - משנתנו - לפי רבה בר אבוה.

א.2
מגיד משנה הלכות שכירות פרק א הלכה ב:

נושא שכר או השוכר שניהם דין אחד וכו'. במשנה הנזכרת ומחלוקת בברייתא שם שוכר אם דינו כדין שומר שכר או כשומר חנם ופסק כסתם משנה וכן הוא בהלכות:

לכאורה משמע מדבריו שבין אם הברייתא היא "איפכא" או לא, בכל מקרה הכלל הוא ש"סתם משנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה".

ב.
סוגיה ב:

ראה מה שכתבתי על הסוגיה המקבילה במסכת שבועות דף מט:

בגמרא:

גמ'. מאן תנא ארבעה שומרין? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ר' מאיר היא.
אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא תנא דלית ליה ארבעה שומרין?
אמר ליה: הכי קאמינא לך, מאן תנא דאמר: שוכר כנושא שכר דמי?
(אמר רב נחמן) אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא.
והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה! דתנן: שוכר כיצד משלם? ר' מאיר אומר: כשומר חנם, ר' יהודה אומר: כנושא שכר!
רבה בר אבוה איפכא תני.
הני ארבעה הוו? שלשה הוו! אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין ודיניהן שלשה.

ב.1
רב נחמן שואל מיהו התנא שאומר את משנתנו שיש 4 שומרים. והוא ענה שמשנתנו היא לפי רבי מאיר. מתעוררת שאלה: הרי משנתנו היא "סתמית" והכלל הוא "סתם משנה – רבי מאיר", אם כן, מדוע הגמרא שואלת "מאן תנא"?

ב.2
אלא יש לומר, שיש ברייתא שרבי מאיר טוען ששוכר הוא כשומר חינם ולא כמשנתנו – ששוכר הוא כשומר שכר, ולכן ישנה אפשרות שמשנתנו ה"סתמית" היא דווקא כרבי יהודה בברייתא.

ב.3
ולבסוף הגמרא אומרת שאמנם משנתנו היא רבי מאיר – ששוכר דינו כשומר שכר – ובברייתא משנים הגירסא ומחליפים בין רבי יהודה לרבי מאיר - וכך ההלכה.
[ראה ב"מתיבתא", הערה יא-יד]

ב.4
הערה: הביטוי "איפכא תני" מופיע בש"ס 6 פעמים ובדרך כלל הכוונה היא להחלפת שמות חכמים. [ראה בהרחבה, "בית אהרן" כרך ט, ערך "איפוך"]

מקור ג:
ג.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנה:

מאן תנא, כדקאמר הכי בגמרא נראה מדברי התוס' דהכי הוי הלכתא מדסתם לן רבי כוותיה דבסוף שבועות דף מ"ט ב' ד"ה מאן תנא כתבו וז"ל מאן תנא שוכר כנושא שכר דמי משמע דהכי הלכתא ע"כ...

הוא מסתמך על סוגייתנו לצורך הקביעה, שהביטוי "מאן תנא" מלמד שכך הלכה [כלומר, "עורך הגמרא" משתמש בביטוי זה כדי ללמדנו שכמותו הוא פוסק]. ואמנם כך נפסקה ההלכה, ששוכר דינו כשומר שכר - לעיל בסעיף א.2

ד. מקור ד
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנו:

מאן תנא, לא בעי תלמודא הכי עלה דסתם מתניתין אלא היכא דלא אתא סתמא דמתני' כר' מאיר כשאר סתמי, כן כתבו התוס' ריש מועד קטן דף ב' א' ד"ה מאן תנא והביא מוהר"ש אלגאזי ז"ל בספר הליכות אלי כלל ת"ק,

יש דעה ש"מאן תנא" מובא רק כשה"סתם משנה" איננה כדעת רבי מאיר.

ד.1
ולכאורה קשה מסוגייתנו:

ולענ"ד דבריהם תמוהים שהרי מצינו בריש אלו נערות דף כ"ט א' דבעי בתלמודא מאן תנא ומשני ר"מ היא דתניא וכו'
וכן בשלהי שבועות דף מ"ט ב' מצאתי דבעי מאן תנא דאמר שוכר כנושא שכר דמי ומשני ר"מ היא הרי דאף בסתמא דאתיא כר"מ בעי תלמודא מאן תנא

בסוגייתנו ה"מאן תנא" הוא כרבי מאיר ולא כאמור לעיל בסעיף ד.

ד.2

ובשלמא ההיא דשבועות מצינן לתרוצי שפיר כיון דאשכחן דאיכא מאן דתני באידך מתניתין דמייתי התם שוכר כיצד משלם רמ"א כשומר חנם וכו' והכא רצה לאשמועינן דאנן איפכא תנינן רמ"א כנושא שכר ורי"א כשומר חנם וסתם מתני' דארבעה שומרים כר"מ אתיא

בסוגיתנו היה נראה שה"סתם משנה" היא כדעת רבי יהודה בברייתא, ולכן בא ה"מאן תנא" לומר שבאמת משנתנו היא כרבי מאיר בברייתא, אבל רק אחרי שרבה בר אבוה שינה את שמות החכמים בברייתא - "איפכא קתני"

-----------------
ה. סוגיה ה
מסכת בבא קמא דף נז:

בגמרא:

סברוה כרבי יהודה, דאמר: שוכר כנושא שכר דמי,

1.
תוספות מסכת בבא קמא דף נז עמוד ב:

סברוה כר' יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי - משום דהכי קי"ל כסתם מתני' בפ' בתרא דשבועות (דף מט.) דקתני נושא שכר והשוכר משלמים את הגניבה ואת האבידה
ורבי ירמיה נמי אית ליה הכי בהמפקיד (ב"מ דף לו. ושם) גבי פעמים ששניהם בחטאת כו' וביבמות בריש פרק אלמנה (יבמות דף סו: ושם) גבי כהן ששכר פרה מישראל דמסיק דנהי דמיחייב בגניבה ובאבידה ובהשואל (ב"מ דף צז.) נמי גבי מר בר חיננא אגר ליה כודנייתא לבי חוזאי וחייבינהו רבא ומסיק דנגנבה.

משמע מתוס' שההלכה היא ששוכר דינו כדינו של שומר שכר - כרבי יהודה, וכך מוכח מכמה סוגיות בש"ס.

1.1
והוא מדגיש שלאור אותה הכרעה סוגייתנו משתמשת בביטוי "סברוה"!

1.2
נראה לי, שמודגש בדבריו שביטוי זה הוא "מאוחר", ואמנם יש אומרים שהוא לשון של סבוראים.

1.3
ונראה לי שדבר דומה מאד אומר תוס' בד"ה הבא:

ואי בעית אימא כדמחליף כו' - לא נ"מ מידי אלא לפי דבריו דבעי לאוקמא כר"י רוצה להשיב לו ובהאומנים (ב"מ דף פ:) איכא כה"ג ואי בעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה והתם יתיישב טפי שאומר כן כדי להעמיד התם מתני' כר"מ ושמא אגב שהביאו שם הביאו כאן.

2.
רא"ש מסכת בבא קמא פרק ו סימן ה:

[דף נז ע"ב] סברוה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר. משמע דהלכתא הכי כסתם משנה דפ"ב דשבועות (דף מט א) נושא שכר והשוכר משלמין את הגניבה ואת האבידה.
ורבי ירמיה אית לי' נמי הכי בפ' המפקיד (בבא מציעא דף לו א) בשמעתתא דפעמים ששניהם בחטאת ופעמים ששניהם באשם. וביבמות פרק אלמנה [לכהן גדול] (יבמות דף סו ב) גבי כהן ששכר פרה מישראל וקאמר גמרא נהי דמיחייב בגניבה ואבידה ובפרק השואל (דף צז א) גבי מרי בר חיננא אוגר כודנייתא בי חוזאה וחייביה רבא ומסיק דנגנבה:

לכאורה דבריו דומים לדברי התוס' - על פי הביטוי "משמע דהלכתא...".

4.
אמנם ראה:
יד מלאכי כללי הפוסקים כללי רש"י ותוספות והרא"ש :

"...ולדידי אין זה מן התימה שהרי מצינו דוגמתו בש"ס דלפעמים קאמ' סברוה אף דקאי הכי לפי המסקנא, עיין הליכות עולם שער ב' פ"א:

כלומר, כעיקרון, עורך הש"ס כותב במהלך הסוגיה "סברוה" על דין או עיקרון שנדחים בסופו של דבר, ולא כדברי הרא"ש והתוס' לעיל בסוגייתנו.

4.1
אולם לעיתים הנחה ראשונית זו נשארת אף למסקנת הסוגיה. כך גם בסוגייתנו, וכדברי הרא"ש והתוס' לעיל בסוגייתנו.

ו.
בבא מציעא דף פ:

2. "סתם משנה רבי מאיר"

משנה. כל האומנין שומרי שכר הן,
וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות - שומר חנם. שמור לי ואשמור לך - שומר שכר. שמור לי ואמר לו הנח לפני - שומר חנם.
הלוהו על המשכון - שומר שכר.
רבי יהודה אומר: הלוהו מעות - שומר חנם, הלוהו פירות - שומר שכר.
אבא שאול אומר: רשאי אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק והולך עליו, מפני שהוא כמשיב אבידה.
גמרא. לימא מתניתין דלא כרבי מאיר,
דתניא: שוכר כיצד משלם?
רבי מאיר אומר: כשומר חנם,
רבי יהודה אומר: כשומר שכר! -
אפילו תימא רבי מאיר, בההיא הנאה דקא שביק כולי עלמא ואגיר ליה לדידיה - הוי עילויה שומר שכר. -
אי הכי, שוכר נמי, בההיא הנאה דקא שביק כולי עלמא ומוגר ליה לדידיה - הוי עילויה שומר שכר!
אלא, אפילו תימא רבי מאיר: בההיא הנאה דקא יהיב ליה טפי פורתא - הוי עילויה שומר שכר.
שוכר נמי, מי לא עסקינן דקא משוי ליה טפי פורתא? -
אלא, אפילו תימא רבי מאיר: בההיא הנאה דתפיש ליה אאגריה, דלא בעי למיעל ולמיפק אזוזי - הוי עליה שומר שכר.
איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.

1.
הגמרא מביאה מחלוקת בברייתא בין רבי מאיר ורבי יהודה [בקשר לשוכר] וקובעת שמשנתנו [בדין אומן] שהיא "סתם משנה" לא כרבי מאיר אלא כרבי יהודה.

1.1
אחר כך הגמרא מביאה כמה הסברים כדי ליישב ולהתאים את הדין במשנתנו עם דעת רבי מאיר בברייתא:
רש"י מסכת בבא מציעא דף פ עמוד ב: "... ומהדר לאוקמא כרבי מאיר משום דסתם משנה רבי מאיר."

2.
להלכה נפסק כסתם משנתנו וכדעת רבי יהודה בברייתא בנוסחה הראשון. מפני שמשנתנו ודאי מתאימה בפשטות לדעת רבי יהודה, וכל הדיון בגמרא היה כדי להתאים למשנתנו גם את דעת רבי מאיר.

3.
ויש להעיר: לפי ההסבר האחרון בגמרא שמשנה את הגירסא בברייתא - "כדמחליף רבה בר אבוה" - יוצא שמשנתנו היא במפורש כרבי מאיר בברייתא ולא כרבי יהודה.
אבל הרי הכלל הוא, ש"סתם ואחר כך מחלוקת" אין הלכה כסתם, והיינו צריכים לפסוק כרבי יהודה בברייתא המתוקנת.

אלא שהכלל הוא, שסתם משנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה. ראה לעיל בסעיף א.2



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר