סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כחכמים נגד תנא קמא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא צב ע"א

 

משנה. אוכל פועל קישות אפילו בדינר, כותבת ואפילו בדינר.
רבי אלעזר חסמא אומר: לא יאכל פועל יתר על שכרו, וחכמים מתירין.
אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו.
גמרא. חכמים היינו תנא קמא! -
איכא בינייהו אבל מלמדין,
לתנא קמא - לית ליה מלמדין,
לרבנן - אית להו מלמדין.
איבעית אימא: איכא בינייהו דרב אסי.
דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד - אוכלו.
ואמר רב אסי: אפילו לא בצר אלא אשכול אחד - אוכלו.
וצריכא,
דאי אשמעינן הך קמייתא - משום דלא איכא למיתב לכליו של בעל הבית,
אבל היכא דאיכא למיתב לכליו של בעל הבית - אימא ליתב ברישא, והדר ליכול.
ואי אשמעינן בהא - דאפשר לקיומי לבסוף,
אבל הכא דלא אפשר לקיומי לבסוף - אימא לא,
צריכא...

במשנה יש 3 דעות: דעת תנא קמא; דעת רבי אלעזר חסמא, ודעת חכמים.

1.
מפסק הרא"ש להלן ניתן להסיק כמה עקרונות חשובים בכללי הכרעה במחלוקות במשנה:
רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ז סימן יא:

גמ' חכמים מתירין היינו תנא קמא איכא בינייהו אבל מלמדין. לתנא קמא לית ליה מלמדין לרבנן אית להו מלמדין.
והלכה כחכמים ולא כסתמא דרישא.

הוא פוסק כסיפא במשנה שנשנית בשמם של "חכמים", והרישא שהיא "תנא קמא" נחשבת גם כ"סתם משנה" [כך משמע גם מהמשך דבריו].

2.

דאשכחן כמה סתמי דיחידאי אינון כדאמרי' סתם מתני' ר"מ.

"סתם משנה" יכולה לייצג לפעמים את דעתו של חכם "יחיד". הוא מציין "דאשכחן..." אבל לא ברור האם הוא מתכוון שגם במשנתנו הכוונה לחכם יחיד, וזה מניין לו?

אבל לשון חכמים כולל רבים

ואילו לשון "חכמים" תמיד מייצגת ומשקפת את דעת חכמים רבים, וממילא יחיד ורבים הלכה כרבים.

2.1
נראה לי שאין הוא מתכוון להחלטת "רבי" כיצד לנסח כל דעה - כ"סתם משנה"="תנא קמא" או כ"חכמים" - אלא מדובר בשיקוף של המציאות.

2.2
אמנם נראה שגם הרא"ש מסכים ש"תנא קמא="סתם משנה" יכולה לשקף ולייצג גם "רבים", אבל כנראה שהוא סובר שיש בזה ספק ולכן דעת "חכמים" שמשקפת באופן ודאי דעת "רבים" - הלכה כמותם.

2.3
או אולי, כשמוזכרים "תנא קמא" ו"חכמים" באותה משנה אזי ה"תנא קמא" מייצג חכם יחיד.

3.

ועוד דמיסתבר טעמייהו דנכון הוא. וטוב הוא וישר ללמוד כל אדם ולהורותו הטוב לו.

הוא מוסיף נימוק לפסוק כחכמים, שדעתם מסתברת יותר.

3.1
האם ההסבר השני שלו חולק על הסבר הראשון וכאן הוא סובר שאין עדיפות ל"חכמים" על פני "תנא קמא"="סתם משנה" [האם יהיה מתאים גם ל"סתם משנה" רגילה !]

3.2
גם משמע מדבריו שהכרעה כחכם מסויים מפני שטעמו מסתבר היא הכרעה שרשאי גם פוסק הלכה לפסוק אפילו כשהגמרא עצמה לא מדגישה שטעמו של החכם המסויים "מסתבר טעמיה".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר