סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

עסקים מותרים / רפי זברגר

בבא מציעא צג ע"א 

 

הרקע

למדנו בדפים האחרונים, על האיסור של בעל השדה לחסום את הפועל מלאכול מהפירות שהוא מתעסק. 
האם ניתנה לפועל אפשרות וויתור על הזכות הנ''ל, ובתמורתו לקבל משהו אחר במקום? על כך דנה המשנה הראשונה בדף. 
 

הנושא

אומרת המשנה: קוצץ אדם על ידי עצמו, על ידי בנו ובִתו הגדולים, על ידי עבדו ושפחתו הגדולים, על ידי אשתו – מפני שיש בהם דעת. מדובר בפועל אשר עובד אצל בעל השדה, עם אשתו, בניו, עבדיו או שפחותיו. נאמר במשנה: מותר לפועל לסכם עם בעל הבית, על וויתור אכילת הפירות תוך כדי עבודה, תמורת שכר יותר גבוה. הפועל ''יכול להחליט'' על "הקולגות שלו", בני המשפחה והעבדים, אך ורק אם הם גדולים ו''בעלי דעה'' משלהם, שהרי הם בעצם יעבדו ללא ''קבלת אוכל'', והם חייבים להסכים על כך. 
לעומת זאת ממשיכה המשנה וקובעת: אבל אינו קוצץ על ידי בנו וביתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים, ולא על ידי בהמתו – מפני שאין בהם דעת. כלומר, בני המשפחה הקטנים, וכן עבדים ושפחות קטנים ובעלי חיים, כל אלו אינם ברי דעת, ולא יכולים להביע הסכמה מושכלת לוותר על אכילת הפירות, לכן, אין אפשרות לבצע עבורם את הקיזוז הנ''ל.  
 

מהו המסר?

יש לא מעט מקומות עבודה בהם העובדים זוכים לקבל הטבות שכר נוספות, כגון ארוחת צהריים, קבלת רכב וכדו'. לכל הטבה כזאת, יש ערך כספי, שניתן לעובד רשות להחליט, האם לקבל את ההטבה, או לחילופין, לוותר עליה ולהגדיל את משכורתו. על כך בדיוק מדברת גם המשנה שלנו וקובעת, כי אין מניעה לבצע קיזוז מעין זה.
''הקיזוז'' יכול להיות מוכל גם על בני משפחה של הפועל, העובדים ביחד איתו [בעבר היה יותר מקובל, לעבוד בחמולה משפחתית, כאשר כל בני המשפחה בעצם מתפקדים כפועלים אצל בעל קרקע מסוימת]. אם בני המשפחה, העובדים ביחד עם אבי המשפחה, קטנים ו''אינם ברי דעת'', נמנעת אפשרות זו.
''עסקים'' מעין אלו, מבוצעים גם בתוך מארג המשפחתי בצורות ובדרכים שונות. למשל, אם יש ''חלוקת עבודה'' בתוך המשפחה, והוחלט כי כל ילד מנקה את חדרו, ומדיח את הכלים באחת מסעודות השבוע, ניתן בהחלט לבצע ''עסקאות חליפין'' בין בני המשפחה, כך שאחד יעשה את עבודת השני, והשני יעשה את עבודת הראשון.
כל זאת, ניתן לבצע ללא כל בעיה, אם יש אווירה חיובית וטובה בבית, אווירה המאפשרת ''דיאלוג בריא'' בין בני המשפחה.
זו גם צריכה להיות השאיפה בכל בית: להגדיר ''חלוקת עבודה צודקת בין כולם'', ולאחר מכן, מתן אפשרות תחלופה בין האנשים, תוך הסכמה הדדית ומתן כבוד זה לזה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר