הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יוחנן וריש לקיש - רב ותלמיד?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא פד ע"א

יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא, חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה,
אמר ליה: חילך לאורייתא! -
אמר ליה: שופרך לנשי! -
אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי.
קביל עליה.
בעי למיהדר לאתויי מאניה - ולא מצי הדר.
אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא.
יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא: הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה - משעת גמר מלאכתן,
ומאימתי גמר מלאכתן?
רבי יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן,
ריש לקיש אמר: משיצחצחן במים. -
אמר ליה: לסטאה בלסטיותיה ידע! -
אמר ליה: ומאי אהנת לי? התם רבי קרו לי, הכא רבי קרו לי.
אמר ליה: אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה.
חלש דעתיה דרבי יוחנן, חלש ריש לקיש...

1.
רש"י מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א:

"חזייה ריש לקיש - שהיה לסטים.
... רבי קרו לי - רבן של לסטים וראש להן הייתי.

לפי רש"י ריש לקיש בתחילתו היה "רק" ראשם של ליסטים. וקראו לו "רבי" במובן של ראש ומנהיג, ולא במובן התורני של הביטוי "רבי".

2.
תוספות מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א:

אי הדרת בך כו' - מכאן אמר ר"ת דר"ל מתחלה ידע הרבה
אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות מדקאמר אי הדרת בך משמע להיות כבתחלה ולא תפרוק עול תורה מעליך
וקאמר נמי מאי אהנית לי התם קרו לי רבי כלומר מעיקרא נמי הוו קרו לי רבי אלא ששכחתי

לפי תוס' ריש לקיש גם בתחילתו "ידע הרבה" וקרו לו "רבי".
בשלב הבא בחייו "פרק עול" ועסק בליסטיות.
ובשלב הבא - האירוע בסוגייתנו - ריש לקיש נהיה חברו של רבי יוחנן.

2.1
והוא מעיר על דברי רש"י:

ומה שפי' בקונט' ר' היינו רבו של לסטים אין נראה אף על גב דאשכחן במס' ע"ז (דף יז:) מ"ט קרו לך רבי רבן של טרסיים אני והיינו דאמרי' בפ' כל כתבי (שבת דף קיט:) א"ל ר"ל לרבי יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן כו' משמע שקודם שלימדו רבי יוחנן למד מאחרים.
אי הדרת בך - לקמן מוכח דנסבה דקאמר אתיא אחתיה וקא בכיא קמיה ולא חש לשמא יאמרו בשביל זו חזר זה כדחייש לקמן (דף פה.).

3.
ה"יד מלאכי" דן בהרחבה אם ריש לקיש נחשב תלמידו של רבי יוחנן, הוא שהוא היה חברו של רבי יוחנן:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרא:

ריש לקיש לאו תלמידיה דר' יוחנן הוה, אלא קודם שבא לפני ר' יוחנן היה יודע הרבה, כ"כ התוספות בפרק השוכר את הפועלים [בבא מציעא דף פ"ד א'] ד"ה אי הדרת בך וכו'

הביא את דעת תוס' בסוגייתנו.
וממשיך לדון בהרחבה:

וכן היא דעת הרא"ש ז"ל כמ"ש בשמו רבינו בצלאל ז"ל בש"מ שלו שם...

4.
ונראה לי להדגיש: גם לפי תוס' ריש לקיש לא היה "רבי", אלא רק "יודע הרבה".
ולכן, בהמשך הסוגיה רבי יוחנן אמר לריש קיש "אמר ליה: אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה". רבי יוחנן מדגיש שהוא לא רק לימד תורה את ריש לקיש במובן של הענקת השכלה תורנית, אלא שהוא - רבי יוחנן - הכניס את ריש לקיש תחת כנפי השכינה - העניק לו היבט רוחני-אמוני.

5.
ויש להעיר - גם לפי רש"י וגם לפי תוס' - שבשלב ראשון ריש לקיש היה תלמידו של רבי יוחנן, ולאחר מכן נהיה לו לחבר, ולכן כל סוגיה בש"ס - שמשמע ממנה שריש לקיש היה או תלמידו של רבי יוחנן או שהיה חברו של רבי יוחנן - התרחשה בתקופה אחרת של חיי ריש לקיש.