סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ההוא דאמר להו: אבזקת במילתא דמלכא – עש הבגדים

 

"השוכר את החמור והבריקה. מאי והבריקה? הכא תרגימו נהוריתא, רבא אמר: אבזקת. ההוא דאמר להו: אבזקת במילתא דמלכא, אמרו ליה: במאי, בטלי כסף או בטלי דהב? איכא דאמרי: בטלי כסף אמר, וקטלוה. איכא דאמרי: בטלי דהב אמר, ושבקוה" (בבא מציעא, עח ע"ב).

פירוש: שנינו במשנה כי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אין האחריות על המשכיר. ושואלים: מַאי [מה פירוש] "וְהִבְרִיקָה"? ואומרים: הָכָא תַּרְגִּימוּ [כאן, בבבל תרגמו] "נְהוֹרִיתָא", שהוא לובן הנכנס לאישון עינו של החמור ומעוור אותו בכך. רָבָא אָמַר: הכוונה היא לאַבְזֶקֶת, תולעים השורצים ברגלי החמור. וכיון שנזכרה המלה "אבזקת", מסופר, הַהוּא דְּאָמַר לְהוּ [אדם אחד שאמר להם]: ראיתי אַבְזֶקֶת בְּמִילְּתָא דְּמַלְכָּא [עש שאוכל את בגדי המלך], אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: בְּמַאי [במה] ראית? האם בִּטְלֵי [בכלי] כֶסֶף, כלומר, פשתן, אוֹ בִּטְלֵי דְהַב [או בכלי זהב, בבגדי צמר]? אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים] שבִּטְלֵי [בכלי] כֶסֶף אָמַר, וּקְטַלוּהּ [והרגוהו], משום שבכלים אלה אין התולעים מצויים. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים] שבִּטְלֵי דְהַב [בכלי זהב, בבגדי צמר] אָמַר, וּשְׁבַקוּהּ [והניחוהו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).שם עברי: עש הבגדים    


שם באנגלית: Clothing Moth    שם מדעי: Tineola bisselliella
  
שם נרדף במקורות: סס, אבזקת     שמות בשפות אחרות:  ערבית -  סוסה פראשייה


נושא מרכזי: לזיהוי ה"אבזקת"


הערוך (ערך "אבזקת") מפרש: "מאי הבריקה רבי אבא אמר אבזקת: בגמרא דהשוכר את החמור בפרק השוכר את האומנים. פירוש אבזקה תולעת הנקרא עש ואוכל הבגדים שהן מילה. ויש מפרשים אבזקת רקב בעצמות מולאות שהן פרדות כגון מולאות של בית רבי". רש"י מפרש: "אבזקא - התולעים התליעו רגליה. אבזקא במילתא דמלכא - ראיתי עש שאוכל שיראים של אוצר המלך. בטלי כסף - כלי פשתן. בטלי זהב - כלי צמר צבועין אדום. וקטלוה - שאין עש אוכל כלי פשתן". גם הריטב"א מזהה את האבזקת עם תולעים: "... והוא הדין למ"ד אבזקת שפירושו התליעו רגליה והוא אותו החולי שנקרא בלעז ראסא (?). קאהוט מצביע על כך שלפי פירושים אלו המזהים אבזקת עם "תולעת" מובן הקשר בין דברי רבא להמשך בו מסופר על האדם שהכריז על האבזקת בבגדי המלך. הקשר בין "תולעת" לבין "עש שאוכל שיראים" ברור שהרי הנזק הנגרם לאריגים על ידי עשים הוא בשלב הזחל הנקרא במקורות בשם הכללי "תולעת" (ראו במאמר "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת"). מקור המלה ומשמעה לא נתבררו היטב. ויש שדימוה לפרסית bazak במשמעות תולעת. ויש סבורים שהיא קשורה לשורש "בזק" במובן אור (כעין תרגום של הבריקה) ומשמעה כתמים לבנים בעור, או בבגדים (מתוך "הרחבות לשון" ה"תלמוד המבואר".

דברי הגמרא נראים, לכאורה, תמוהים שהרי לשיטת רבא אבזקת היא תרגום המילה "הבריקה", שהוא הנזק שאירע לחמור, ואם כן כיצד היא קשורה לאבזקת המזיקה לבגדי המלך? על פי פירוש רש"י ניתן לנסח את השאלה באופן אחר: מה הקשר בין תולעים שהתליעו את רגלי החמור לבין העש שאכל את בגדי המלך? הכרות עם התפריט של זחלי העשים תאפשר לנו להבין את המתואר בגמרא. קיימת קבוצה של עשים הניזונים מהחומר קרטין שממנו עשוי השיער, הקרניים, הצפורניים ופרסות הפרסתנים. מינים מסויימים בקבוצה עלולים לתקוף פרסות חמור ומינים אחרים ובמיוחד עש הבגדים ניזונים מצמר. מהסיפור בגמרא (על פי פירוש רש"י) אנו לומדים שהעש איננו אוכל בגדי פשתן אלא רק צמר. תאור זה מתאים להפליא לביולוגיה של עש הבגדים המעדיף סיבים מן החי על פני סיבים מהצומח. הנזקים הנגרמים לעיתים לבגדי פשתן הם תוצאה של נבירת הזחלים בדרכם להגיע לשאריות אורגניות הנמצאות בבגד ולא כתוצאה מאכילת הסיבים עצמם. ניתן להניח ששיראי הפשתן של המלך עברו ניקוי כראוי ואינם מושכים אליהם את זחלי עש הבגדים.

הראב"ד המובא בשיטה מקובצת מפרש באופן שונה:

"... ההוא דאמר להו אבזקת במילתא דמלכא, עלו טפין טפין חלודה בבגדי משי של המלך בכסף ובזהב הארוג בהם. ושאלו אותו: בבגדים שאריגתם בחוטי כסף או זהב? בטלי פירוש בטל הוא. אמר להו בטלי כסף וקטלוהו מפני שפשע בהם שהכסף מעלה חלודה תמיד אם לא ינערו אותו כראוי, והיה צריך לנערם ולשטחם תמיד. איכא דאמרי בטלי זהב ושבקוהו שאונס היה שאין דרך הזהב לעלות בו חלודה וכן שנינו במשנה אלו מציאות. ויש אומרים בטלי כמו בכלי וגורסים במלת דמלכא כלומר בסגולת המלך".

קאהוט מציע פרשנות נוספת לסיפור המובא בגמרא. הוא מציע לגרוס במקום ב"מילתא דמלכא", כלומר בגדי המלך, "טולתא דמלכא" שבסורית הוא כלי שמבשלים בו. "טלי" בפרסית הוא קערה (הוא מציין שגם בהונגרית Tal הוא קערה). אבזקת היא תולעת בגוונים "ירוקים ככרתי". אותו אדם אמר שנפלה תולעת ירוקה בכלי הבישול של המלך ושאלו אותו באיזו קערה היא נפלה. לדעת הסוברים שהוא אמר שנפלה בקערת כסף הרגו אותו משום שתולעת ירוקה בולטת בקערה לבנה ויכול היה להשליכה. לפי הדעה השניה הוא אמר שנפלה בקערת זהב ולכן פטרו אותו משום שגוון התולעת זהה לגוון הקערה. על פי הצעתו של קאהוט הקשר בין הסיפור לפירושו של רבא לא ברור. נקודה נוספת שאינה ברורה היא כיצד ניתן להתייחס לתולעת "ירוקה ככרתי" כלומר שצבעה ירוק כהה כבעלת צבע זהב. ייתכן שהשימוש בביטוי "ירוק ככרתי" הוא פליטת קולמוס משום בראשית הערך פירש קאהוט "Insekt von gelblicher farbe" (חרק בצבע צהבהב). הוא מציין כאבזקת גם את הרב-רגל (Tausendfussler) הנראה כתולעת.

 

עש הבגדים - זחל          צילם: Guido Gerding
 

   
 עש  הבגדים          צילם:  Sarefo    עש הבגדים          צילם:  Olaf Leillinger

 

הרחבה

עש - תולעת

העש והסס הם שמות נרדפים לחרק שהזחל שלו ניזון מכרסום סיבים. את ההקבלה מוצאים אנו בישעיהו (נא ח'): "כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים". מפרש רש"י: "עש וסס - מיני תולעים הם". בישעיהו (נ ט') מציין רש"י במפורש: "עש - תולעת הבגדים". המלבי"ם משווה בין שני חלקי הפסוק: "כי המחרף אתכם יהיה דומה כבגד אשר יאכלם עש, והמגדף תורתכם יהיה דומה כצמר יאכלם סס, שמכלהו בטרם שהגיע להיות בגד וממססו לגמרי וכו'". מפירושו לא ניתן לקבוע האם העש והסס הם שמות נרדפים ומדובר במין זהה או שכוונת הפסוק לשני מינים קרובים. לעומת זאת מדברי הרד"ק משתמע בבירור שהכוונה למינים שונים: "... כמו הבגד שיאכל אותו העש וסס הוא אחי עש ובערבי יקרא סוס". גם במצודת ציון אנו מוצאים אבחנה בין עש לסס כשני מינים קרובים נפרדים: "עש - שם תולעת האוכלת הבגד. סס - שם תולעת האוכלת הצמר ודומה לו כמסוס נוסס". העש מופיע בהקשר המאפשר לזהותו, באופן כמעט וודאי, בפסוקים נוספים. "הן ה' אלוקים יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם" (ישעיהו, נ ט') ובאיוב (יג כ"ח): "והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש". בפירושו לפסוק באיוב (ד י"ט) "אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש" מרחיב רש"י את זיהוי העש וכולל בשם זה לא רק את זחל הפרפר המכרסם בגדים אלא גם את הרימה שהיא זחל של זבוב הגורמת לבליית גוף המת. 

העובדה שרש"י מרחיב את פירוש השם "עש" גם לרימות מאפשרת להבין את הרקע לפירושו לפסוק "בנה כעש ביתו וכסכה עשה נוצר" (איוב, כז י"ח): "בנה כעש - כתולע הבונה חור שאינו מתקיים וכסוכה שעשה נוצר התאנה והכרם שאינה של קיימא וכו'". מאחר ועל פי רש"י העש הוא כל "תולעת" מחוררת ומפרקת ולאו דווקא עש הבגדים הוא נאלץ לפרש שהבנייה של העש כוללת רק ניקוב חור. לעומתו המלבי"ם פירש באופן המתאים יותר להגדרות הקיימות היום: "שבנה כעש ביתו, כמו שהעש בעת שמתעטף במעטפה שזה ביתו, ואחר שיוצא מן המעטפה את ביתו ישא רוח, וכן כסוכה אשר עשה נוצר הכרם, שבעת יבצרו את הכרם תחרב הסוכה וכו'". באופן דומה ניתן למצוא גם במצודת דוד: "בנה כעש ביתו – רצה לומר פעמים יהרס ביתו בקלות כבית העש וכסוכה אשר עשה שומר הכרם לשבת בו

עש הבגדים נקרא סס גם בשפות שמיות אחרות כמו אכדית וערבית. בארמית ובסורית נקרא העש ססא. מקור השם היווני Ses הוא בשם השמי סס. שורש השם עש הוא "עשש" שפירושו בלייה ואכן עש הבגדים גורם לבלייתם. מצודת ציון מפרש באיוב (ד י"ט): "עש - ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס". באכדית עש הבגדים נקרא בשני השמות: סס ועש. סביר לומר, אם כן, שעש וסס הם שמות נרדפים למיני החרקים המכלים בגדים וצמר. יעקב פלמוני (פולונסקי) הצביע על הפסוקים המקבילים: "ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה" (הושע ה י"ב) לעומת "כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה" (הושע ה י"ד) כמקור לתפקידו של העש בתהליכי פירוק וריקבון ועל העוצמה הרבה של נזקיו הדומים לכוחם של השחל והכפיר. אין להתפלא על כך שהכתובים התייחסו באופן זה לעש משום שבתנאי טמפרטורה ולחות נוחים מעמיד העש 4 דורות בשנה המסוגלים להשמיד כ – 50 ק"ג צמר.
 

ביולוגיה

העשיים הם משפחה בסדרת העשיים הכוללת יותר מאשר 3,000 מינים השייכים ליותר מ – 300 סדרות. רוב העשים קטנים או בגודל בינוני וניכרים בכנפיים המונחות, בשעת מנוחה, על גבם כגג רעפים. התפוצה הטבעית של עש הבגדים היא באירופה ואסיה אך הוא הועבר על ידי האדם לאיזורים נוספים ובימינו הוא נמצא גם באוסטרליה. העשיים יוצאי דופן מבין בפרפראים בכך שרק מספר מינים קטן ניזון מצמחים ואילו הרוב ניזון מפטריות, טחבים וחומרי רקב. המינים המפורסמים ביותר במשפחה הם עשי הבגדים (שם זה כולל כמה מינים) שמתמחים בתזונה מסיבים. הנפוץ ביותר הוא עש הבגדים המצוי (Tineola bisselliella). אחד המינים ניזון, למרות שמו, מנוצות בקיני צפורים. אחד מהסוגים של העשיים ניזון מקרטין (החומר הבונה את הקרניים והפרסות של היונקים ושריון הצבים). 

הזחל של עש הבגדים המצוי נחשב למזיק רציני משום שהם ניזונים מבגדים מאוחסנים העשויים מסיבים שונים ובעיקר סיבי צמר. עש הבגדים מסוגל לכרסם את כל הסיבים מהם אורגים היום בדים ובכללם גם סיבים סינטטיים אלא שרק את סיבי הצמר הוא מצליח לעכל. המפגש שלנו עם עש הבגדים (או קרוביו) הוא רק כאשר אנו מוצאים את הנבירות שלו או את הזחלים העטופים במעטפת סיבים שצבעם כצבע הסוודר האהוב עלינו. הבוגרים של מיני העשים השונים דומים מאד זה לזה ולכן אנו לא מזהים אותם.

עש הבגדים מעדיף תנאי לחות אם כי לחות נמוכה כמעט שאיננה משפיעה על קצב התפתחותו. אורך הבוגר הוא 1-2 ס"מ. הביצים זעירות, גודלן מתחת ל – 1 מ"מ והן נראות בקושי. במשך חייה מטילה הנקבה כמה מאות ביצים המוסתרות במקומות שבהם יש להן את הסיכוי המירבי לשרוד. הביצים מחוברות בעזרת חומר דמוי דבק וקשה להסירן. לאחר שהזחלים בוקעים מהביצים הם מתחילים מיד לחפש מזון ובתנאים טובים ניזונים עד כחודשיים. כאשר התנאים אינם מתאימים להתפתחות הם עלולים להמשיך באכילה במשך זמן ארוך ואפילו שנתיים. הזחל מפריש קורי משי ובעזרתם הוא מדביק סיבים שאותם ניתק מהבגדים, תוך כדי תזונה, על מנת לבנות מטווה המגן עליו מפני פגעי הסביבה. הצינור מתארך בקצב שהוא אוכל ומתקדם. הוא מדביק קטעי חוטים לשוליים הקדמיים של הצינור בעזרת משי ומרפד במשי כל קטע חדש. לשם הרחבת הצינור הוא גוזר לאורך את המחצית הקדמית, מרחיק את שני החצאים ומוסיף קטע חדש ע"י חוטים שהוא תולש ומשי שהוא מפריש. לאחר מכן הוא מסתובב וגוזר לאורך את המחצית האחורית ומרחיב גם אותה באותה שיטה. לפני ההתגלמות, הזחל סוגר את שני פתחי הצינור ומתגלם בתוך הבגדים. הזחל נשאר בפקעת בין חודש לחודשיים ולאחר מכן בוקע כבוגר המוכן להזדווג ולהטיל ביצים. 

זחלי עשי הבגדים והנקבות מעדיפים תנאים של מעט אור או חשיכה אם כי הזכרים הבוגרים של עש הבגדים ומינים רבים אחרים של בני המשפחה נמשכים לאור. זחלים המוצאים עצמם בחדר מואר היטב מנסים לזחול אל מתחת לרהיטים או שטיחים. הבוגרים אינם ניזונים משום שתפקידם היחיד הוא להזדווג ולהטיל ביצים ולאחר מכן הם מתים. הנזק לבגדים נגרם, אם כן, רק מהזחלים. 


 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 257-258).
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 205-206).
ח. י. קאהוט, "הערוך השלם", ערך "אבזקת".

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר