נכרי אסתלק ליה
בבא מציעא עא ע"ב
"וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית, וביקש להחזירם לו, מצאו ישראל אחר ואמר לו: תנם לי, ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו - מותר. ואם העמידו אצל ישראל - אסור. בשלמא סיפא - לחומרא".
כתב תוספות בד"ה בשלמא סיפא לחומרא: "השתא מיהא שהנכרי אינו מפקירן אלא בא לְזַכּוֹת מעותיו למלוה על ידי זה הלוה אין לו כח לזכות".
וקשה, מניין שהנכרי אינו מפקירן? אדרבה, הרי אמרו במסכת בבא בתרא דף נד ע"ב:
"עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה". וכן נאמר כאן – ברגע שפוטרים את עובד הכוכבים מהחוב לא איכפת לו מה יקרה למעות ומי יזכה בם!
אלא שקיים הבדל בין קרקע למטלטלין, הנכרי אינו מסתלק מהמעות עד שיגיעו ליעדן כי הוא חושש שיתבעוהו שוב. וכדברי רבא בדף הקודם: (דף ע ע"ב) "כיון דאי לא יהיב זוזי אתי נכרי תפיס לה לבהמה, ואי לא משכח לה לבהמה תפיס להו לולדות", – בעיני הנכרי הכל פתוח לתביעה ולתפיסה עד שמסתיימת העיסקה לגמרי. ואילו בקרקע מכי מטו זוזי לידיה מסתלק, כי הקרקע אינה אובדת אלא כבר הגיעה ליעדה בפני הקונה כמו שדרש.
