הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוסי שנימוקו עימו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא עב ע"א

תנו רבנן: ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית, וזקפן עליו במלוה, ונתגייר,
אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן וגובה את הרבית.
ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית.
וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר,
אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן וגובה את הרבית,
אם משנתגייר זקפן עליו במלוה - גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית.
רבי יוסי אומר: נכרי שלוה מעות מישראל ברבית - בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית.
אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי.
אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוסי - כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה.

1.
נפסק להלכה כרבי יוסי.

2.
לכאורה גם לולא פסיקת רבא היה צריך לפסוק כרבי יוסי על פי הכלל הכללי שהלכה כמותו נגד תנא אחר.

3.
ואולי מפני שכאן מדובר שרבי יוסי חולק על תנא קמא ובדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו, ואולי אף נגד רבי יוסי, לכן רבא הביא את הכרעת האמוראים המפורשת שבסוגייתנו הלכה כרבי יוסי.

4.
ואולי אפשר לומר כך: הכלל שכעיקרון הלכה כרבי יוסי נובע מהנימוק של "מפני שטעמו ונימוקו עימו":

4.1
תלמוד בבלי מסכת בכורות דף לז עמוד א:

"אמר רב חננאל אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. פשיטא! יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא: נמוקו עמו, קמ"ל"

5.
לאור הנ"ל אולי יש לצמצם את הכלל שהלכה כרבי יוסי רק למקרים שהגמרא מציינת בפירוש את נימוקו של רבי יוסי, וכך אמנם בסוגייתנו שרבא מסביר את טעמו של רבי יוסי, וממילא תופס הכלל שהלכה כרבי יוסי אפילו נגד תנא קמא.

5.1
כלומר, רבא עצמו שמצטט את פסיקת רבותיו מביא את טעמו של רבי יוסי כדי להסביר מדוע רבותיו פסקו כרבי יוסי.