הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
בדותא היא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא עא ע"ב
רב אשי אמר: כי אמרינן אין שליחות לנכרי - הני מילי בתרומה,
אבל בכל התורה כולה - יש שליחות לנכרי.
והא דרב אשי ברותא היא,
מאי שנא תרומה דלא - דכתיב +במדבר י"ח+ אתם גם אתם;
מה אתם בני ברית - אף שלוחכם נמי בני ברית.
שליחות דכל התורה כולה נמי מתרומה גמרינן לה.
אלא דרב אשי ברותא היא.
איכא דאמרי, אמר רב אשי: כי אמרינן אין שליחות לנכרי - הני מילי אינהו לדידן, אבל אנן לדידהו הוינא להו שליח.
והא דרב אשי ברותא היא.
מאי שנא אינהו לדידן דלא - דכתיב אתם, גם אתם לרבות שלוחכם;
מה אתם בני ברית - אף שלוחכם בני ברית,
אנן לדידהו נמי,
מה אתם בני ברית קאמר.
אלא הא דרב אשי ברותא היא.
רבינא אמר: נהי דשליחות לנכרי לית ליה, זכיה מדרבנן אית ליה.
ראה מה שכתבו על מסכת פסחים דף יא
בגמרא:
... רב אשי אמר: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; קמח וקלי תנן. הא דרב אשי בדותא היא; התינח מקלי ואילך - מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר? וכי תימא על ידי קיטוף כדרבא - אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים, ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר? אלא דרב אשי בדותא היא.
1.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קיג:
ברותא היא, טעות שגור בפי הכל גם לחכמים לגרוס בדותא היא בדלית מלשון בדאי כלומר שקר הוא
הסבר 1 למושג הוא: הלשון "בדותא" משמעותו "שקר", ולכן יש לגרוס "בדותא"
2.
ואינו כן אלא ברותא בריש כלומר דעת חיצונית היא כמ"ש הערוך בערך בר, כנה"ג ח"מ סי' רס"ט הגהות הב"י אות ב' וכן נראה מדברי הלק"ט ח"ב סי' ע"ז שפירש חוץ מן ההלכות.
הסבר 2: הכוונה ל"ברותא", שדעת רב אשי היא "חיצונית" או "חוץ מן ההלכות".
3.
ברוב המופעים של ביטוי זה בש"ס בדפוסים כתוב "ברותא", ופעמים בודדות כתוב "בדותא".
3.1
בדרך כלל מדובר על רב אשי, אבל יש מעט מועים גם ביחס לאמוראים אחרים.
4.
ואולי יש לומר: כוונת הגמרא לומר שרב אשי לא התכוון באמת לתרץ כך ומישהו אחר פסל את תרוצו, אלא הכוונה - בביטוי "ברותא" - שתרוץ זה של רב אשי עלה בדיון בבית מדרשו לדיון והוחלט שם שאין לתרץ כך !!!
5.
המשך ה"יד מלאכי":
ואני מצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על בבא מציעא דף קנ"ח ע"ג שכתב בשם הריטב"א וז"ל הא דרב אשי בדותא היא פירש לא אמרה רב אשי מעולם אלא אחד מתלמידיו אמרה מעצמו או דשמעה מכללא וטעה וקראוה על שמו וכן הלשון מתפרש בכ"מ ע"כ, הרי לנו שר וגדול דגריס בדותא בדלית ומפרש לה מלשון בדאי
הוא חוזר לאפשרות הראשונה שהמשמעות היא "בדותא", שהגמרא מציינת כעובדה שרב אשי לא אמר זאת אלא אחד מתלמידיו אמר תרוץ זה ושמו של רב אשי שובץ על ידי אותו תלמיד !
אולי מתאים קצת לדברים שאמרתי לעיל, שרב אשי כן אמר זאת, אבל בדיון פנימי!
עוד מצאתי לרש"ל ז"ל שם שכתב בדותא היא נ"ב או ברותא ...
5.1
וכן:
שיטה מקובצת מסכת בבא מציעא דף עא עמוד ב:
הא דרב אשי בדותא היא. פירוש לא אמרה רב אשי מעולם אלא אחד מתלמידיו אמרה מעצמו או דשמעה מכללא וטעה וקראוה על שמו וכן הלשון מתפרש בכמה מקומות. הריטב"א:
6.
וראה ב"מתיבתא", על הדף, ב"משנת ראשונים", מהר"י חאגיז כלל ז:
חתימת הש"ס היה בבית דין הגדול של רב אשי ורבינא, ועל פיהם היו סותמין ופוסקים ההלכות, ואפילו רב אשי שהיה ראש ישיבה אם אמר דבר אשר לא ייטב בעיני הוועד היו אומרים עליו הא דרב אשי ברותא היא, כלומר חוץ מן ההלכות
כלומר, לא מדובר שרב אשי כלל לא אמר את המיוחס לו, אלא שדבריו לא התקבלו אצל בית הדין הגדול של רב אשי ורבינא.
לפי זה מובן מדוע ביטוי זה נאמר בדרך כלל ביחס לרב אשי.
7.
דברי רב אשי – בכל מקרה – נדחים. אם מדובר ברב אשי עורך הגמרא, הרי שחכמים בדורות אחריו כתבו את המשפט הנ"ל.
8.
אולי בסוגיה כאן בבבא מציעא דף עא לביטוי "איכא דאמרי" יש משמעות "חדשה" ["חידוש"]. אחרי שנקבע בבית דינו של רב אשי שדבריו נפסלים אז רב אשי עצמו ניסה לומר דבר אחר - ה"איכא דאמרי" - וגם זה נפסל - "בדותא היא".
