סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

עדיף פרי אחד ביד מאשר שנים על העץ  / רפי זברגר

בבא קמא דף מו ע"ב

 

הרקע

המשנה הפותחת את הפרק החמישי דנה בשור תם שנגח שור אחר, ונמצא עוברה של השור הניזק מת לצידה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה [נולדה לפני הנגיחה, ואז השור המזיק לא הזיק את העובר ולכן פטור מלשלם את דמי העובר] או משנגחה ילדה [וכנראה שהפילה את העובר מחמת הנגיחה, ואז יהיה חייב בדמי העובר].
פוסקת המשנה: משלמת חצי נזק לפרה, ורביע נזק לוולד. תשלום חצי הנזק, היות ושור המזיק הינו שור תם המשלם חצי נזק. ועל העובר, משלם חצי מחצי הנזק [רבע נזק], כיוון שיש מחלוקת וספק מי מחויב בדמי העובר, בגלל הספק מתי נולד העובר, לכן פוסקים כמו סומכוס הקובע: ממון המוטל בספק חולקים.  
 

הנושא

הגמרא מצטטת את דעתו של סומכוס, כפי שהסברנו ברקע, ואת דעת חכמים הפוסקים: זה כלל גדול בדין: המוציא מחברו עליו הראיה. הגמרא מתעניינת, מדוע אמרו חכמים: זה כלל גדול. מהו בדיוק הכלל הגדול עליו דברו?
ישנם מספר תירוצים בגמרא על שאלה זו:
אפילו ניזק אומר ברי [הוא בטוח מאוד בטענתו] והמזיק אומר שמא [לא יודע בוודאות מה קרה, אך ייתכן שהעובר מת ללא תלות בנזק], הרי שגם במקרה כזה אנו פוסקים המוציא מחברו עליו הראיה, ולכן, אם הניזק רוצה להוכיח כי העובר יצא רק אחרי הנזק – עליו להוכיח זאת באופן מושלם, ולא להסתמך על טענתו של המזיק.
• מתייחסים למחלוקת רב ושמואל, במקרה של המוכר שור לחברו ונמצא נגחן. לפי רב זהו מקח טעות, ועל המוכר להחזיר לקונה את כספו, ולפי שמואל, יכול המוכר לטעון כי מכר את השור לצורך שחיטה, ולכן אין זה משנה אם השור נגחן או לא ולפי דעה זו, המכר קיים ונשאר בעינו.
הגמרא דנה באיזה מצב מדובר, ולאחר דין ודברים מעמידים זאת במקרה שהקונה לפעמים קונה לשחיטה ולפעמים קונה לעבודה [חרישה], וסכום הקניה לא יכול להעיד על טיב הקניה [שור לשחיטה זול משמעותית משור לעבודה], כיוון שמדובר שבשר השור התייקר ועלות שור לשחיטה זהה לעלות שור לחרישה.
ולפי דברי רב, כי זהו מקח טעות, חייב המוכר להחזיר לקונה את מחיר הקניה. ואם אין למוכר לשלם לקונה, אומרים לקונה שייקח את השור בתמורה לכסף, על פי הכלל: ממרי רשוותך פארי אפרע. בתרגום חופשי: כדאי לפרוע כל דבר מאדם החייב לנו, אפילו ''סובין'', שזהו דבר פחות טוב. 
 

מהו המסר?

אם נסכם את הכלל שזה עתה הכרנו, ניתן להשוותו למשפט העממי שאנו מכירים: עדיף תפוח אחד ביד, מאשר שניים על העץ. שהרי "אנו יודעים כרגע מה קורה". כרגע, יש שור מת מוטל לפנינו, עדיף לקחת אותו מאשר להישאר במצב ספק, אולי בעתיד יקבל משהו ''שווה יותר'' או שמא ישנה גם סכנה שעלול שלא לקבל מאומה.
גם בנושאים חינוכיים, יש להתייחס למצב הנוכחי. לא לצפות ולקוות שיהיה יותר טוב, ''מצב הילד ישתפר'', ''המצב הכללי בכיתה/בקבוצה יהיה טוב יותר'' וכו', אלא ''לקחת את המושכות'' ולהנהיג את המצב הנוכחי, בלי ציפיות ותקוות, אשר עלולות שלא להתממש.  


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר