האח הגדול / רפי זברגר

בבא מציעא דף ס"א ע''א-ע"ב

הרקע

בעמוד א' שאלה הגמרא מדוע התורה חוזרת במספר מצוות על אותו עיקרון של חסרון ממון לזולת. הגמרא בתחילה דנה על שלוש הלכות: ריבית, גזל ואונאה (ממון), בהמשך מוסיפה הגמרא לדון גם בצורך של עוד שתי הלכות הנובעות מאותו עיקרון: גניבה ועוול במשקולות (משקל לא שוקל נכון את המוצר הנקנה). הגמרא עונה לכל השאלות בשתי צורות:
1. יש ''תכונה'' מיוחדת באיסור, ולכן אין אפשרות ללמוד איסור זה מאיסורים אחרים
2. באמת, הלכה ''מיותרת'' לכאורה, אלא שלומדים ממנה הלכה נוספת.
 

הנושא

בהמשך, רבא דן על ''הצורך'' של התורה להזכיר בחלק מהלכות המוזכרות לעיל, והלכות אחרים את סיפור ''יציאת מצרים''. שואל רבא: מה הקשר בין מצוות ריבית ליציאת מצרים, וכן במצוות ציצית, וכן במצוות ''משקולות''? להלן תשובת הגמרא. 


 

מהו המסר?

הקדוש ברוך הוא ''רואה'' דברים שאדם מן השוק אינו מסוגל להבחין בהם. מעשים שאדם עושה בהסתר, בצנעה, בהיחבא – למרות זאת, אנו צריכים להכיר בעובדה שדברים אלו גלויים וידועים לפני בורא עולם.
כדי להמחיש זאת, ניתן לומר בתקופה שלנו, כי יש ''אח גדול'' הצופה בנו בכל מעשינו ויודע בדיוק מה נעשה, ובניגוד ל''אח הגדול'' יודע גם מחשבותינו והגיגינו. ידיעה זו, אמורה לתת לנו פרופורציה לעשיית מעשים או אי עשייתם.
בחינוך, המטרה היא לחנך את ילדינו ותלמידנו לעשות דברים או להימנע מהם, לא בגלל שיש ''אח גדול'' הצופה בהם, ויודע מעשיהם ואולי גם מחשבותיהם, אלא בגלל הבנה פנימית וערכית בדרך שבה הולכים, והכיוון בו צועדים.
היעד החינוכי הגדול הוא להפנים בלב הנערים, הכרה בערכים עליהם אנו מבקשים לחנכם, להטמיע אותם בליבותיהם, להשריש אותם בהתנהגותם, עד כדי שיישארו וימשיכו ללכת בדרך זו, גם ללא הכוונה והדרכה צמודה כמו שהם רגילים בגיל הנערות. המחנך הטוב נמדד בימים ותקופות שהוא נעדר מהכיתה או מבית הספר, ואז אפשר להבחין עד כמה הצליח להכניס בתלמידיו את הדרך וההתנהגות הראויה והרצויה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]