סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכתא"-"תניא כוותיה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא נ ע"ב

 

אמר רבא, הלכתא: פחות משתות - נקנה מקח,
יותר על שתות - ביטול מקח.
שתות - קנה ומחזיר אונאה,
וזה וזה בכדי שיראה לתגר או לקרובו.
תניא כוותיה דרבא: אונאה פחות משתות - נקנה מקח,
יתר על שתות - בטל מקח.
שתות - קנה ומחזיר אונאה, דברי רבי נתן.
רבי יהודה הנשיא אומר: יד מוכר על העליונה,
רוצה - אומר לו תן לי מקחי, או תן לי מה שאניתני.
וזה וזה בכדי שיראה לתגר או לקרובו.

1.
בפשטות דברי רבי נתן בברייתא הם כפסק ההלכה של רבא.

2.
רש"י מסכת בבא מציעא דף נ עמוד ב:

ומחזיר אונאה - ולית ליה לרבא ידו על העליונה דמתניתין, דסבירא ליה כר' נתן דברייתא,
דקיימא לן ר' נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא, בפרק הבית והעלייה (בבא מציעא קיז, ב, ובבא קמא נב, א).

מרש"י משמע שרבא לא פוסק כמשנתנו [האם היא מוגדרת כ"סתם משנה" לענין שפסק בו רבא?] אלא רבא פסק כרבי נתן בברייתא [שחולק על "רבי" בברייתא].

3.
מעמדו של רבי נתן:

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי נתן הבבלי
רבי נתן הבבלי -
תנא בבלי בדור הרביעי, שעלה לארץ ישראל (גיטין דף ס"ה ע"ב רש"י ד"ה: רבי נתן דבבלאה הוא). כשבא לא"י, מינה אותו רבן שמעון בן גמליאל (אבי רבי) ל"חכם", דהיינו אב"ד (ב"מ דף קי"ז ע"ב רש"י).
אביו היה ריש גלותא בבבל ("ערוך" ערך קמרא, וכן מוכח מהוריות דף י"ג ע"ב).
מסר משום רבי אליעזר (פסחים דף מ"ח ע"א), ורבי ישמעאל (שם פסחים דף ס"ז ע"ב) ורבי יוסי הגלילי (מנחות דף ל"ח ע"ב).
היה חברו של רבי מאיר (הוריות דף י"ג ע"ב) וכשרשב"ג פגע בכבוד רבי נתן ורבי מאיר, ניסו שניהם להוריד את רשב"ג מנשיאותו (שם), ועל כך נקנס רבי נתן ובמקום שיזכירו את שמו מסרו את מאמריו בכינוי: "יש אומרים" (שם).
היה רבו של רבי (ירו', כתובות פ"ד הי"א).
מסכת אבות דרבי נתן מיוחסת לו.
היה לו גילוי אליהו (גיטין דף ע' ע"א).
ועליו אמרו: "רבי ורבי נתן סוף משנה" (ב"מ דף פ"ו ע"א), הרמ"א כתב: "רבי ורבי נתן הלכה כרבי נתן".

משמע שרבי נתן היה רבו של רבי יהודה הנשיא והשתתף איתו בעריכת המשנה.

4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקצא:

רבי נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא והלכה כוותיה. היינו כדפליג יחיד עליה אבל אי רבים פליגי עליה לית הלכתא כוותיה, כן כתב הר"ב כנה"ג בספר דינא דחיי ח"א דף צ"ח א' וצ"ט ב'

באופן עקרוני הכלל הוא שהלכה כרבי נתן נגד תנא יחיד,
ונראה לי לומר שברור שהלכה כרבי נתן נגד תלמידו - "רבי".

4.1
אבל קצת קשה לי, מדוע מודגש בברייתא "רבי יהודה הנשיא" ולא "רבי" בלבד.

4.2
אולי בגלל הכלל "רבי ורבי נתן סוף משנה". כנראה שרבי נתן ישב בבית דינו של רבי יהודה הנשיא, ולכן הברייתא מדגישה "רבי יהודה הנשיא", ללמדנו שאע"פ שמדובר בדיון בבית הדין בכל זאת הלכה כרבי נתן. אפילו ש"רבי" אחר כך סתם את משנתנו כדעתו של רבי עצמו בברייתא.

5.
ויש להעיר עוד: לא מצינו בדרך כלל שאחרי שאמורא פוסק "הלכתא" הגמרא מביאה ברייתא שמסייעת לפסק האמורא - "תניא כוותיה".

5.1
ולכן נראה לומר בפשטות, שבסוגייתנו רבא הוא זה שמצטט את הברייתא כמקור וכסיבה להכרעתו ב"הלכתא".

6.
תוס' מבאר את הסוגיה באופן שונה - שה"הלכתא" של רבא מתאים לרבי יהודה הנשיא בברייתא.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר