סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אין מטבע נעשה חליפין

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא מו ע"א-ע"ב

 

תא שמע: כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין.
כל הנעשה דמים באחר מאי ניהו - מטבע, ושמע מינה: מטבע נעשה חליפין! -
אמר רב יהודה, הכי קאמר:
כל הנישום דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין.
הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: כיצד? החליף שור בפרה, או חמור בשור.
שמע מינה.
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע, מאי כיצד? -
הכי קאמר: ופירי נמי עבדי חליפין, כיצד?
החליף שור בפרה או חמור בשור.
הניחא לרב ששת דאמר: פירי עבדי חליפין,
אלא לרב נחמן, דאמר: כלי - אין, אבל פירי - לא עבדי חליפין,
מאי כיצד? -
הכי קאמר: יש דמים שהן כחליפין, כיצד?
החליף דמי שור בפרה, או דמי חמור בשור.
מאי טעמיה דרב נחמן? -
סבר לה כרבי יוחנן, דאמר: דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה - גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה,
ומלתא דשכיחא - גזרו ביה רבנן,
מלתא דלא שכיחא - לא גזרו ביה רבנן. -
ולריש לקיש, דאמר: משיכה מפורשת מן התורה,
הניחא אי סבר לה כרב ששת - מתרץ לה כרב ששת,
אלא אי סבר לה כרב נחמן, דאמר: פירי לא עבדי חליפין ומטבע לא קני,
היכי מתרץ לה? -
על כרחך כרב ששת מתרץ לה.

ראה מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה קידושין דף כח
בגמרא: 

מתני'. כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו. כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו.
גמ'. חליפין מאי ניהו?מטבע,
שמע מינה: מטבע נעשה חליפין!אמר רב יהודה, הכי קאמר: כל הנישום דמים באחר,
כיון שזכה זה - נתחייב בחליפין... 

מבנה הסוגיה:

1.
המשנה:

מתני'. כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו. כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו. 

2.

גמ'. חליפין מאי ניהו?מטבע,
שמע מינה: מטבע נעשה חליפין! 

הגמרא מפרשת את המשנה ומסיקה כלל.

3.
רש"י מסכת קידושין דף כח עמוד א:
שמע מינה כו' - ואנן קיימא לן בפרק הזהב (ב"מ דף מו) דאין מטבע נעשה חליפין.

וכך היא ההלכה, רמב"ם, הלכות מכירה, פרק ה, הלכה ו.

3.1
משמע מרש"י שיש כאן קושיה סמויה - סתירה למסקנה במסכת בבא מציעא, וכנראה, המסקנה בבבא מציעא היתה ידועה לגמרא בסוגייתנו. או אולי"עורך הגמרא" ערך כאן את המשא ומתן.
ונראה יותר לומר, שהסבוראים הם אלה שערכו את סוגייתנו. ראה להלן בסיכום הסוגיה.

4.
הגמרא מיישבת את הסתירה:

אמר רב יהודה, הכי קאמר: כל הנישום דמים באחר,
כיון שזכה זה - נתחייב בחליפין.

רב יהודה מפרש את משנתנו "כל הנעשה דמים באחר">>> כל הנישום דמים באחר". הוא מחליף את המלה "הנעשה" ל"הנישום". ניתן לראות ב"הכי קאמר" הזה כפירוש ולא כתיקון גירסא.

5.
ורב יהודה מוכיח מהמשך המשנה:

דיקא נמי, דקתני: כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור, ש"מ.

כוונת המשנה שכל מטלטלין - מלבד מטבע - נעשה חליפין.

5.1
נראה, שהביטוי "דיקא נמי... שמע מינה" מלמד שכך היא המסקנה.

6.
הגמרא מקשה לפי ההבנה הראשונה [שנדחתה כבר]:

ולמאי דסליק אדעתין מעיקראדמטבע נעשה חליפין, מאי כיצד?

הגמרא מקשה: לפי ה"הוה אמינא" האמור לעיל בסעיף 2כיצד הרישא מתקשרת לדוגמא שמובאת במשנה אחרי הביטוי "כיצד".

6.1
"ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא" - 7 מופעים בש"ס - "עריכת הגמרא"
אלה מקרים מיוחדים בש"ס שהגמרא מבררת ודנה בהרחבה לפי ה"הוא אמינא" של הדיון בגמרא!

7.
יישוב ראשון:

ה"ק: פירות נמי עבדי חליפין, כיצד?
החליף בשר שור בפרה או בשר חמור בשור,
כיון שזכה זה - נתחייב בחליפין.

כאן הגמרא משנה לגמרי את נוסח המשנה:
השינוי מובא בתוך הסוגריים:

כל הנעשה דמים באחר,כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו.
[פירות נמי עבדי חליפין], כיצד?
החליף [בשר] שור בפרה או [בשר]חמור בשור,
כיון שזכה זה - נתחייב בחליפין.

כלומר החלק השני של המשנה [הפרה והחמור] מדבר על עניין"פירות" ולא על מטבע.

7.1
נראה לענ"ד, שבמקום הביטוי "הכי קאמר" היה מתאים יותר הביטוי "חיסורי מחסרא", מכיוון שהגמרא שיבצה מקרה נוסףבין שני חלקי המשנה, דבר שמאפיין את "חיסורי מחסרא"!

8.

הניחא לרב ששת, דאמר: פירות עבדי חליפין,
אלא לר"נ, דאמר: פירות לא עבדי חליפין, מאי איכא למימר? 

הגמרא מסייגת, שההסבר לעיל בסעיף 7 מתאים רק לשיטה אחת -שיטת רב ששת במסכת בבא מציעא דף מו / בבא מציעא דף מז.
אבל לא לפי רב נחמן שם.

9.
מיישבת הגמרא גם לפי שיטת רב נחמן [שהלכה כמותו, רמב"ם, הלכות מכירה, פרק ה, הלכה ו] שפירות לא עושים "חליפין":

ה"ק: יש דמים שהן כחליפין, כיצד? החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור;

גם כאן הגמרא "מתקנת" את לשון משנתנו - [התיקון בתוך סוגריים]:

מתני'. כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו. [יש דמים שהן כחליפין] כיצד? החליף [דמי]שור בפרה או [דמי] חמור בשור, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו.

9.1
גם כאן שייכת הערתו לעיל בסעיף 7.1 שמתאים יותר הביטוי"חיסורי מחסרא" ולא "רק" הביטוי "הכי קאמר"!

9.2
הגמרא מסבירה את האמור בסעיף 9.

מ"ט?
סבר לה כר' יוחנן, דאמר: דבר תורה מעות קונות, ומה טעם אמרו משיכה קונה? גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה,
מילתא דשכיח גזרו בה רבנן, מילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן.

9.3
הסבר גם לפי שיטת ריש לקיש:

ולר"ל, דאמר:משיכה מפורשת מן התורה,
הניחא אי סבר לה כרב ששת, דאמר: פירות עבדי חליפין,
מתרץ כרב ששת,
אלא אי סבר לה כר"נ, דאמר: פירות לא עבדי חליפין ומטבע לא קני, במאי מוקי לה?
על כרחך כרב ששת ס"ל.

9.4
הביטוי "על כרחך כ.... סבירא ליה" - 6 מופעים בש"ס

10.
מסקנה בקשר ל"עריכת הגמרא":
גם השימוש בביטויים ייחודיים - "על כרחך כ.... סבירא ליה"; "ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא" - וגם לפי האמור לעיל בסעיף3.1, וגם השימוש בכמה אופנים שונים של "הכי קאמר" ו/או ב"חיסורי מחסרא" מוכיח כנראה, שמשנתנו היא משנה קדומה שדנו בה בסוגיות שונות,וסוגייתנו כנראה נערכה אחרונה - כנראה על ידי חכמים מאוחרים [סבוראים?].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר