סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

מחשבה טובה / רפי זברגר

בבא מציעא דף מג ע''ב 

 

הרקע

המשנה האחרונה בעמוד א' החלה לעסוק בשומר אשר ''שלח ידו'' בפיקדון (''התעסק'' עם הפיקדון, שלא לצורכו), אשר הופכת את השומר להיות גזלן החייב בכל מה שקורה לפיקדון (ברמה של שואל'').    
 

הנושא

המשנה האחרונה בדף, ממשיכה בנושא זה, ודנה בשומר אשר ''לא הספיק'' לשלוח יד, אלא רק חשב לעשות זאת.
בית שמאי פוסקים כי הוא חייב, למרות שפועל, לא ביצע כלום. לעומתם, בית הלל חולקים וסוברים שאם רק חשב הריהו פטור, ומביאים פסוק להוכיח את טענתם (שמות כ''ב, ז'): אִם לֹ֥א שָׁלַ֪ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ: ומדייקים: דווקא אם שלח את ידו ועשה מעשה, רק אז חייב השומר. הגמרא בתחילת הדף הבא, מסבירה כי שורש מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי, בהבנת הפסוק שלאחריו: עַֽל כָּל דְּבַר פֶּ֡שַׁע , שלפי בית שמאי אפילו רק דיבר (מן המילה דְּבַר), ולעומתם, לומדים בית הלל, ממילים אלו, כי ניתן למנות שליח ''לשלוח יד'' בפיקדון, אשר גורם לחיוב זהה, למקרה שהשומר בעצמו שלח יד בפיקדון. 
 

מהו המסר?

ההלכה נפסקה כבית הלל, אשר פוטרים את השומר החושב לשלוח יד בפיקדון. כזכור, יש לנו כלל אשר כנראה היה נר לרגלם של בית הלל: מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, מחשבה רעה – אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה (קידושין, ל''ט, ב').
גם מחנכים חייבים להפנים כלל זה אשר לא ''מפליל'' אדם על פי מחשבות רעות שלו, אבל מתייחס למחשבות טובות כאילו כבר בוצע המעשה. לכן, ילד אשר מביע רצונו הכן, להשתפר ולשנות דרכו, על המחנך או ההורים לשמוח על כך, ולהביע בפני הילד ''יישר כוח'' למרות שמחשבות אלו טרם הגיעו לפעולה. אין זה אומר, שאנו מסתפקים במחשבות טובות, ולא מחכים ומצפים למעשים אשר אמורים לבוא בעקבות מחשבות אלו. אנו מעודדים עשייה טובה ומכוונים אלו בכל הכיוונים. אך בד בבד עם זאת, אנו לא מזלזלים במחשבות טובות, ומייחסים גם להם משמעות רבה.


המאמר לע''נ  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר