סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי / רפי זברגר

בבא מציעא דף מב ע''א 

 

הרקע

במשנה הפותחת את הדף למדנו על מקרים בהם השומר כספים אינו שמר כדרך השומרים, ולכן מתחייב השומר אם הכסף נגנב, למרות שהשומר הינו שומר חינם הפטור בדרך כלל בגניבה, אך מכיוון שאינו שמר כראוי, מגדירים זאת כ''פשיעה'' ולכן מתחייב. הדוגמאות שהמשנה נוקטת לכך: צררן והפשילן לאחוריו (שם את הכסף בבגדו ו''קיפל'' את הבגד), או מסר את הכסף לבנו או ביתו הקטנים, ונעל את הדלת שלא כראוי.   
 

הנושא

שואלת הגמרא מיד לאחר המשנה: מה הבעיה במקרה וצררן והפשילן לאחוריו, מה הוה ליה למיעבד (מה היה לו לעשות יותר מכך, הרי שמר את הכסף בבגדו, ואף ''קיפל'' את הבגד שהכסף לא ''יברח'')? עונה הגמרא, שלפי לשון הפסוק בתורה (דברים, י''ד, כ''ה): וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ , היה לו לשמור את הכסף ביד ולא בבגדו, ולכן אינה שמירה ראויה. 
מכאן ממשיכה הגמרא בעוד מספר ''עצות'' הקשורות ב''כספים'' וב''ברכות''. אנו נתמקד בנושא ה''ברכות'':
אמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר (דברים, כ''ח, ח'):יְצַ֨ו ה֤' אִתְּךָ֙ אֶת הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ – כלומר ה' יברך אותנו בדברים הנמצאים באסם, מקום נסתר ולא גלוי.
תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה, אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר: יְצַ֨ו ה֤' אִתְּךָ֙ אֶת הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ – מאותו פסוק לומדים תלמידי רבי ישמעאל את אותו רעיון כמו רבי יצחק, שהברכה מצויה במקום סמוי, אבל הם מסבירים את העניין, ואומר שמקום כזה, אין העין שולטת בו, כלומר, אין אפשרות לאנשים לעשות שם ''עין הרע'' ולכן, הברכה יכולה ''להיות שם''. 
תנו רבנן (למדו חכמים): אין הברכה מצויה, לא בדבר השקול (נשקל ע''י משקל), ולא בדבר המדוד (נמדד ע''י כלי מדידה), לא בדבר המנוי (נספר), אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר...
 

מהו המסר?

אחד הפרמטרים להצלחה היא ... השתיקה. לא לספר על הצלחות קודמות. לא לשתף את כל העולם בזכיות אשר זכינו בתחרות או באופן אחר, אלא להשאיר את הנושאים הללו בקרב המשפחה הקרובה, ותו לא.
הסיבה לכך היא, שאנו מאמינים בנתינת עין הרע. אנשים אשר ''פותחים עיניים'' על אנשים אחרים, אם מתוך קנאה, אם מתוך הערכה ואם מתוך יצר מציצנות או מכל סיבה אחרת, שולחים ''אנרגיה שלילית'' העלולה להשפיע בכיוונים לא טובים, כנאמר במשנה במסכת אבות (פרק ב' משנה י''א): עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם.


המאמר לע''נ  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

  1. יט סיון תש"פ 10:13 אין הברכה מצויה ...בדבר המנוי | ציון בודאי

    במדרש פרסי מוסבר מדוע בנס אלישע נפסק זרם השמן והצלוחיות. נפסק כי הצלוחיות המתמלאות נמנו, נספרו. במנהג יהדות פרס לא למנות דבר שאנו רוצים אותו כברכה לנו. במקום לומר 12 ילדים, בפרסית יהודית אומרים שתים עשרה ברכה ילד. וכך לגבי מניית כל דבר טוב. להוסיף "ברכה" אחרי שם המספר המונה. מעניין אם זה קיים בשאר התפוצות. אשמח לשמוע. zionb2@bezeqint.net

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר