הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סוגיה כוותיה; הלכה כרבי יוסי
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא לה ע"ב
"אמר רבי זירא: פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר...."
1.
חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף לה עמוד ב
אמר רב זירא פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר. כל השקלא וטריא דהכא אליבא דרבנן היא, ואע"ג דלית הלכתא כוותייהו אומרים בתוס' דמשכחת לה אליבא דר' יוסי בהשכיר לו פרה ונתן לו רשות להשאילה לאחרים לדעתו ושתהא כל הנאת שאלה שלו ושלא יתחייב הוא אלא כשוכר בגנבה ואבדה בלחוד.
במשנה יש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי.
2.
הגמרא בדף הבא פוסקת באופן מפורש כרבי יוסי [ראה שם].
שואל הריטב"א הנ"ל: בסוגייתנו, רבי זירא דן לפי שיטת חכמים - "אליבא דרבנן".
הריטב"א מתכוון, שיש עיקרון הלכתי שכאשר סוגיית גמרא דנה [בהרחבה] לפי שיטה של אחד מבעלי המחלוקת יש בזה הוכחה שעורכי הגמרא כך פוסקים – כאותה שיטה. ולכן, שואל הריטב"א, מדוע כאן רב זירא דן לפי חכמים בעוד שההלכה היא כרבי יוסי.
3.
עונים על כך הראשונים: תוס', הרשב"א והריטב"א [וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים"], שהדיון של רב זירא יכול להיות אף לשיטת רבי יוסי, במקרים מסויימים. ומתיישב עם המסקנה שהלכה כרבי יוסי.
4.
ולולא דמיסתפינא, ובקבלת מחילה מהראשונים הייתי מנסה לפרש כך:
הגמרא ערוכה לפי סדר כרונולוגי. כשרב זירא דן בדברי חכמים היה ידוע לו ולחכמי הדור שהלכה כחכמים על סמך הכלל של "יחיד ורבים – הלכה כרבים", ואילו הכלל ש"הלכה כרבי יוסי" תקף דווקא כשרבי יוסי חולק על תנא בודד "הלכה כרבי יוסי מחברו", אבל לא נגד חכמים – "רבים".
5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:
הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....
ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....
ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'
וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז' וע"ע בפ"ב מהלכות מתנות עניים הלכה ו' ושם סוף פרק חמישי לדעת הראב"ד ג"כ ובפ"ה מהלכות תרומות הלכה כ"א ובפ"ה מהלכות שמיטה הלכה י' כתב ופסק רבינו כרבנן משום דרבים נינהו וכן בפ"ב מהלכות שאר אבות הטומאות הלכה י"ג כתב וכר"י מחבירו וכ"כ עוד בכמה דוכתי אחריני נלאיתי לכותבם
נמצא לפי זה דיפה כתב הרב יד אהרן בא"ח סי' תקע"ב שבכל ספר היד הרמב"ם פוסק דלא כר"י היכא דפליג עם סתם מתני' ע"ש ...
אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא
הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו
וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות [שבועות דף ל"ה ב'] דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...
5.1
מדבריו יוצא שיש 3 שיטות:
5.2
הלכה כרבי יסי מחברו
5.3
הלכה כרבי יוסי מחבריו [גם נגד "רבים"]
5.4
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"
6.
לפי הנ"ל יתכן לומר שרב זירא סובר שהלכה כרבי יוסי רק מחברו ולא נגד חכמים, ולכן רב זביד דן בסוגייתנו לפי חכמים.
7.
ובסוף הסוגיה פסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבי יוסי.
7.1
הוא פסק כרבי יוסי או בגלל שהוא סבור שהלכה כרבי יוסי גם כנגד רבים – "חבריו" -
7.2
או שהוא פוסק כרבי יוסי מבחינה עניינית, אחרי הדיון בגמרא בדף לה:-לו.
7.3
או בגלל שרב יהודה בשם שמואל החליטו ש"נימוקו עימו" – הסברא של רבי יוסי מוצדקת יותר - "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו".
8.
ויש להעיר: היו שני רב זירא. אחד בימי רב ושמואל ואחד בימי אביי ורבא.
8.1
אם מדובר ברב זירא שחי בימי רב ושמואל יתכן שלא שמע את פסיקת שמואל כפי שנמסרה על ידי תלמידו – רב יהודה, ולכן הוא דן לפי חכמים.
8.2
ואם מדובר ברב זירא שחי בתקופת אביי ורבא מדוע הוא דן לפי חכמים אם כבר הכיר את פסיקת שמואל?
א. לפי הראשונים לעיל, הוא דן כאן גם לפי רבי יוסי.
ב. הוא באמת חולק על שמואל וסובר שאין הלכה כרבי יוסי – מפני שהלכה כרבי יוסי רק מחברו, ואין לו סיבה עניינית – "נימוקו עימו" - לחרוג מהכלל.
8.3
ניתן אולי להוכיח שמדובר ברב זירא שחי בימי אביי ורבא מהעובדה שדבריו מובאים בגמרא אחרי הסוגיה הקצרה הקודמת של רב אידי בר אבין ואביי, ואם היה מדובר ברב זירא שחי בימי רב ושמואל, סוגייתנו היתה צריכה להיות ראשונה.
8.4
ובכלל יש לי קושי גדול: הרי גם הסוגיה הראשונה של רב אידי בר אבין ואביי דנים אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי יוסי, אם כן, מדוע הריטב"א לא שאל עליהם את השאלה: מדוע הם דנים לפי חכמים ולא לפי רבי יוסי שהלכה כמותו?
8.5
אלא: ["חידוש" עקרוני] העיקרון שהלכה כמי ש"סוגייא כוותיה" רק כאשר הגמרא מרחיבה את הדיון לפי שיטה מסויימת, ולא מסתפקת בהסבר אותה שיטה.
וכך זה בסוגיה השניה: כששהגמרא מרחיבה. לכן שאל הריטב"א את שאלתו.
אבל הסוגיה הראשונה שהיא "רק" מסבירה שיטה מסוימת – שיטת חכמים - אין בזה הוכחה שכך היא פוסקת. ולכן על זה לא שואל הריטב"א.
9.
הערה כללית לגבי "סדר הדורות" בכלל, ולגבי סדר הסוגיות בפרט דן בהרחבה גם ב"רבנן סבוראי", אבינועם כהן.
