סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

למימרא; והלכתא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לה ע"א

 

"... למימרא דסבר רב נחמן דשומא הדר? - שאני התם, דשומא בטעות הוה, דקא הוה כיפי מעיקרא.
אמרי נהרדעי: שומא הדר עד תריסר ירחי שתא.
ואמר אמימר: אנא מנהרדעא אנא וסבירא לי שומא הדר לעולם.
והלכתא: שומא הדר לעולם. משום שנאמר +דברים ו'+ ועשית הישר והטוב.

1.
משמעות הביטוי "למימרא" היא הסקת מסקנה עקרונית מתוך דבריו. ביטוי דומה מצוי בש"ס: "אלמא".

2.
בדרך כלל הביטוי "למימרא" בש"ס נועד להציג סתירה בהצגת שיטות שונות.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שפז:

למימרא דדגן כל דמידגן משמע, מדנקט תלמודא הכי בסתמא ולא קאמר למימרא דר"מ סבר כל דמידגן משמע נראה דפשיטא ליה לגמרא דהכי הלכתא, הרל"ם פ"ט מהלכות נדרים ד"ה והנודר מן הדגן:

כלומר, אם הנוסח הוא: "למימרא דסבר....רב..." משמע שאין הלכה כמותו, ואם הנוסח הוא: "למימרא...[בלי שם החכם]" – כך ההלכה. ואם נאמר שכל "אלמא" – כך ההלכה, ברור ההבדל בין שני הביטויים.

3.1
לפי הנ"ל יוצא שההלכה נקבעה כבר בתחילת הסוגיה - "למימרא" - דשומא לא הדר ולא כרב נחמן, והרי באמת כן נפסק "שומא הדר" [אחרי כל הדיון מהו הזמן שיש זכות לתבוע "שומא הדר"].

4.
ואולי לכן מובאת בסוף הסוגיה ההכרעה של "והלכתא שומא הדר...".
את ה"והלכתא" קבעו בדורות שאחרי רב אשי עורך הגמרא.
זאת אומרת, עד רב אשי נקבע ששומא לא הדר - לפי דברינו לעיל לגבי הביטוי "למימרא" - בסעיף 3-3.1 - ואחרי תקופת רב אשי נקבע "והלכתא שומא הדר".

5.
לגבי ה"והלכתא" ראה גם "רבנן סבוראי", הרב זיני, עמוד 139.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר