סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הפסד על מנת לנצח / רפי זברגר

בבא מציעא דף לז ע''א 

 

הרקע

המשנה בדף שלנו עוסקת בשני תובעים ונתבע אחד. ידוע שהנתבע חייב, אך לא ידוע למי חייב, האם לתובע א' או שמא לתובע ב'.
 

הנושא

נתמקד בפסקה השנייה במשנה: שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה [מאה זוז] וזה מאתיים [זוז], זה אומר ''שלי מאתיים'', וזה אומר ''שלי מאתיים''. יש מחלוקת מה הדין במקרה זה:
חכמים אומרים: נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.
רב יוסי אומר: אם כן, מה הפסיד הרמאי? אלא, הכול יהא מונח עד שיבוא אליהו.

חכמים אומרים שאת המנה שאנו יודעים בבטחה שכל אחד הפקיד, אנו מחזירים להם. והמנה הנותר, שהוא בעצם בספק מי באמת הפקיד אותו – אין למה לעשות, משאירים עד שיבוא אליהו הנביא, ויתרץ לנו את כל ה''שאלות הפתוחות''.
רבי יוסי חולק על חכמים, וטוען כנגדם: לפי הפסק שלהם, הרמאי שתובע מאתיים למרות שהפקיד רק מנה, אף פעם לא יחוש הפסד. הוא הפקיד מנה וקיבל מנה. לכן אומר רבי יוסי: נפעיל סנקציה – לא ניתן לאף אחד מנה, ואז הרמאי ירגיש שבוע בעצם מפסיד מרמאותו, ואז יחזור בו וגם "נגיע לאמת".
 

מהו המסר?

מתוך שיטת רבי יוסי, אנו לומדים ''טכניקה'' מעניינת: להפסיד בהווה, כדי להרוויח בעתיד. לפי רבי יוסי, בשלב זה, אף אחד לא מקבל כלום, למרות שברור לנו שלכל אחד מגיע מנה. זהו כמובן ''הפסד'' לשני הבעלים.
כל זאת קובע רבי יוסי, על מנת להגיע בהמשך לאמת לאמיתה. אנו מאמינים כי הפעלת הסנקציה ''תעשה את שלה'', והתובע הרמאי [אמר שהפקיד מאתיים, אך בפועל הפקיד רק מנה] יחזור בו, ויודה על האמת.
יש מקרים דומים בחיים, בהם אנו מפסידים במודע בהווה, על מנת להרוויח בהמשך. זה נכון ''משחקי מניות בבורסה'', שם ניתן להפסיד יום אחד, או תקופה מסוימת, על מנת להרוויח יותר מאוחר, אך ייתכן בכל תחום. לדעת, כי ניתן ''להרפות'' יום יומיים, ואף לגרום לנסיגה, על מנת לעלות ולהתקדם בהמשך הדרך.


המאמר לע''נ  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר