סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

קשר עם אדם מוגדר / רפי זברגר

בבא מציעא דף לו ע''א 

 

הרקע

הזכרנו בדף הקודם, כי משביעים שומר חינם שלא פשע בשמירתו, ועשה כל אשר נחוץ כדי לשמור על הפיקדון אשר ברשותו. היום נעסוק בגדרי "פשיעה".  
 

הנושא

הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים [חכמי הגמרא] בשאלה העקרונית: שומר שמסר לשומר. רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב. הגמרא מסבירה את כל אחת מהדעות, אנחנו נתמקד היום בדעתו של רבי יוחנן. לפני כן, נקדים מספר הקדמות: 
1. שומר חינם, שמירתו ברמה ''נמוכה'' שכן, הוא פטור בגנבה ואבדה, וחייב רק בפשיעה
2. שומר שכר, שמירתו ''מעולה'' יותר, שכן, הוא חייב גם בגנבה ואבדה, לכן צריך לשמור יותר טוב.
אומרת הגמרא ביחס לדינו של רבי יוחנן: לא מבעיא שומר שכר שמסר לשומר חינם דגרועי גרעה לשמירתו, אלא אפילו שומר חינם שמסר לשומר שכר, דעלויה עליה לשמירתו – חייב
תרגום: רבי יוחנן מחייב את השומר שמסר לשומר, לא רק אם שומר שכר שמסר לשומר חינם, שהרי אז הוא גרע והפחית מרמת השמירה שהייתה לו קודם לכן, אלא הוא גם מחייב כאשר שומר חינם מסר לשומר שכר, למרות שהשמירה עכשיו יותר ''טובה'', עדיין הוא מתחייב. ומסבירה הגמרא את הטעם: דאמר ליה: אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר. 
 

מהו המסר?

מאחורי הטענה המסבירה את רבי יוחנן: אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר עומדת טענה כי האדם ''מחובר, מקושר ומסתדר'' עם אדם מסוים, איתו הוא אוהב ורוצה לעשות עסקים, ולכן נתן לו לשמור על חפצו. ואם השומר הזה, מסר לשומר אחר, למרות שהשמירה של השומר החדש ''מעולה יותר'' אומר הבעלים, "אני, לא מעוניין קשר איתו, רק עם השומר איתו אני יצרתי קשר, איתו אני מוכן ''לעשות עסקים'' ולא עם אף אחד אחר.
גם בקשרים חברתיים ואחרים, יש לא פעם רגשות דומים. אדם מעוניין ליצור קשר דווקא עם חבר מסוים, ולא עם חברים אחרים. הדבר נכון כמובן גם לילדים בכל גיל שהוא.
אם הורים מזהים זאת, יש ''לזרום'' עם הילד, לאפשר ולעודד קשרים אלו, ולא לנסות לדחוף את הילד לקשרים אחרים, שאינם ''עושים לו טוב''.


המאמר לע''נ  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר