סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבו שלמדו חכמה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לג ע"א

 

משנה. אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת,
אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם.
אבדת אביו ואבדת רבו - של רבו קודמת,
שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא...
... היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו'.
תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו.
רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו.
אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון.
שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון.
אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה.
ולענין אבדה במקום אביו - אינן חוזרין אלא לרבו מובהק...
איתמר,
רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה,
רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת: הלכה כרבי יוסי.
ומי אמר רבי יוחנן הכי?
והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה,
ותנן: רבו שלמדו חכמה! -
מאי חכמה - רוב חכמתו.

1.

משנה. אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת,
אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם.
אבדת אביו ואבדת רבו - של רבו קודמת,
שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא...

הגדרת "רבו" = "שלמדו חכמה"

... היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו'.
תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר.

בפשטות שיטת רבי מאיר בברייתא היא כ"סתם משנה" לעיל בסעיף 1 - ראה על כך להלן.

2.
רש"י מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א:

שלמדו חכמה - סברת טעמי המשנה ולהבין שלא יהו סותרות זו את זו, וטעמי איסור והיתר והחיוב והפטור, והוא נקרא גמרא.

2.1
"חכמה"="גמרא"

2.2
תפקיד הגמרא כנראה שהכל ביחס למשנה:

2.3
הסבר טעמי המשנה

2.4
שלא יהיו סתירות במשנה [משניות סותרות ואולי גם סתירה פנימת במשנה אחת - אבל לא משמע כך ברש"י]

2.5
טעמי איסור והיתר; חיוב ופטור [במשנה?]

2.6
בהמשך הסוגיה מובא ברש"י שיש להקפיד בלימוד משנה גם בעניין זיהוי שמות החכמים - מי אמר ומה אמר.

3.
המשך הברייתא - שיטת רבי יהודה:

רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו.

4.
שיטת רבי יוסי:

רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו.

5.

אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון.

רבא מתייחס לדברי רבי יוסי, ומסבירשכוונת רבי יוסי אפילו לחכם שלא נתן ממש נימוק לדין במשנה אלא רק הגדיר וזיהה חפץ בשם "זוהמא ליסטרון" נקרא "רבו".

5.1
נראה לי שרבא מרחיב מאד את העניין שבדברי רבי יוסי "האיר עיניו במשנה אחת". האם משמע שרבא פסק כרבי יוסי?

6.

שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון.

כמו רבא לעיל כך גם שמואל כאן מתייחס לדברי רבי יוסי לגבי עניין קריעה על רבו.
מדוע שמואל הובא אחרי רבא?

6.1
כנראה רק לגבי אבלות כולם מסכימים שהלכה כרבי יוסי - "שוטנשטיין", סוף הערה 22.

7.

אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה.
ולענין אבדה במקום אביו - אינן חוזרין אלא לרבו מובהק...

נראה לי לומר ["חידוש"]: עולא פוסק [?] את דינו של רבי יוסי - לגבי כבוד רבו לגבי "קריעה" באבלות, אבל הוא פוסק כדינו של רבי יהודה לגבי כבוד רבו לגבי אבדה ופדיון שבויים.

7.1
רש"י מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א

לרבו מובהק - שרוב חכמתו ממנו, כר' יהודה.

8.

איתמר,
רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה,

כנראה בגלל שפוסק כעולא לעיל - לגבי אבדה - הנושא במשנה ובברייתא.

9.

רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת: הלכה כרבי יוסי.

כנראה בגלל הכלל הכללי שבדרך כלל הלכה כרבי יוסי נגד תנאים אחרים גם אם מדובר נגד שני תנאים בברייתא - רבי מאיר ורבי יהודה שנחשבים כ"רבים".

10.
מקשה מגמרא:
מלבד המחלוקת המובאת בברייתא יש לבדוק גם את המשנה במשנתנו:

ומי אמר רבי יוחנן הכי?
והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה,
ותנן: רבו שלמדו חכמה! -

הרי סתם משנה - משנתנו - מתאימה דווקא לדעת רבי מאיר בברייתא [וגם מתאים לכלל ש"סתם משנה - רבי מאיר"], ורבי יוחנן קבע כלל שתמיד הלכה כסתם משנה, ומדוע בסוגייתנו - לעיל בסעיף 8 - רבי יוחנן פסק כרבי יהודה.

11.
מיישבת הגמרא:

מאי חכמה - רוב חכמתו.

הביטוי "חכמה" במשנה איננו כביטוי "חכמה" בדברי רבי מאיר בברייתא, אלא הכוונה
במשנה ל"רוב חכמתו" - וכדברי רבי יהודה בברייתא.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר