סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא מציעא כו-לב

 

1. באיזה עניין נזכר:

א. איסור למידה מספר תורה (ולא בשעת השמד!)?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שמצא לנכון לציין בפני זולתו שהוא איננו... פרסי?
ב. שכמעט תקע "גול עצמי"?
ג. המקיים מצוות גלילה, אך לא אחרי קריאת התורה?
ד. האורח, שלו מחכה בעל בית, המחזיק בארונו גביע זהב ומסרב, משום מה, להשתמש בו לעשיית קידוש בשבת?
ה. שאם היא שם הוא נשאר פה, ופטור מלקיים את המצווה?
ו. שהיה מוכן לבזבז מכספו, ובלבד שלא להיכשל באי קיום מצוות עשה מדאורייתא?
 

3. שונות:

א. "והיה עמך עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם שידרשנו אלא דרשהו אם רמאי הוא או אינו רמאי" (כ"ז:11 למעלה). האם שמת לב ל"התחכמות" של חז"ל באשר למעמדה התחבירי של מילה מסוימת בפסוק?
ב. איזו תקנה לכלל הציבור תיקנו חז"ל מתוך דאגה ל... אדם אחד בלבד?
ג. מספר העולים ארצה מגולת בבל היה: 1. מתחת ל-50.000 2. מעל ל-50.000
3. מעל ל- 100.000 4. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
ד. בשעות הבוקר של ערב פסח, בשעת הלחץ המוכרת, נצפה יהודי קורא בספר ולא בענייני דיומא, אלא דווקא בשיר השירים. מה ראה על ככה דווקא באותו יום?
ה. "... שאין דרך הפועלים לחוס על הכרם ועל השוורים ומנהיגים אותן על הגפנים ועל הנטיעות והם מתקלקלין והשוורין נסחבין ונשברים" (רש"י לד"ה "דנפיש פסידייהו", ל. שורה ראשונה). מה היא התרופה נגד התופעה המצערת הזאת?
ו. "דברה תורה כלשון בני אדם" (ל"א: 6 לפני ההתרחבות). משמעו של ההיגד הזה הוא: 1. התורה מייחסת לקב"ה תכונות אנושיות, כגון ראייה, שמיעה, כעס וכיו"ב. 2. התורה ניתנה בהר סיני בשפה שדוברה באותה תקופה. 3. שימוש לשוני של מקור+פועל נטוי (כגון "הלך ילך") אינו בא ללמד משהו מיוחד, שכן התורה מתנסחת כפי הדיבור הרגיל של בני אדם. 4. שום תשובה מהנ"ל אינה נכונה.
ז. איזו היא מילת היחס הכתובה בתורה בעניין פריקת חמור הכורע תחת משאו, המצילה את הצדיק התמים מחובתו לסייע, כאשר בעל החמור הכושל יושב בצד בחיבוק ידיים וסומך על צדקותו?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "השואל ספר תורה מחבירו... פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה", כ"ט: 4 אחרי גמ'.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. לאחר שרבי אמי נצפה על ידי "ההוא ברנש" כשמצא מציאה, הוא חשש מפני הלשנתו למלכות הפרסית שחייבה מסירת אבידה למלכות. אותו ברנש הרגיע אותו באומרו לו:"זיל שקול לנפשך דלאו פרסאי אנא", כ"ח: 2 לפני ההתרחבות. הראשונה.
ב. אביו של רב פפא, שאבד לו חמור ונשלח על ידי הדיין, רבה בר רב הונא, להמציא עדי אופי. אותם עדים התבלבלו והעידו שהוא רמאי, ורק לאחר תיקון גרסתם נענה לו הדיין, מתוך שיקול, שאדם איננו מגייס לעצמו עדי חובה, כ"ח: מתחת לאמצע העמוד.
ג. "מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן וכו'", כ"ט: ברישא של המשנה.
ד. האורח המיוחל הוא אליהו הנביא, בהתאם לכתוב בעניין השבת אבדה: "כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו", כ"ט: בסיפא של המשנה.
ה. "והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם הא כיצד היה כהן והיא (=האבידה) בבית הקברות... לכך נאמר והתעלמת מהם", ל. בהתרחבות.
ו. רבי ישמעאל ברבי יוסי, שקנה, הפקיר וקנה שנית את משא העצים של "ההוא גברא", וכל זאת כדי להימנע מאי קיום מצוות "עזב תעזב עמו", ל: מתחת לרבע העליון.

3. שונות:
א. גם אם שמת לב, כבר קדמך רש"י, בד"ה דרשהו: "והכי משמע עד דרוש אחיך אותו עד דרשך את אחיך", דהיינו המילה "אחיך" איננה נושא אלא מושא!
ב. התקנה לדחות את שאילת הגשמים ליום ז' במרחשוון נבעה מתוך הדאגה "כדי שיגיע אחרון שבא"י לנהר פרת", כ"ח. 3 אחרי גמ'.
ג. 1. מתחת ל-50.000: "כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים", דהיינו 42.360, כ"ח. בשליש התחתון.
ד. הוא עשה כן לאחר שבפורים, בדיוק חודש לפני כן, מצא מציאה: מגילת שיר השירים, ומאז לא עשה איתה מאומה. על פי ההלכה "מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום" (כ"ט: ברישא של המשנה), ולכן הזדרז מיודענו לקיים את ההוראה הזאת מבעוד יום, בטרם יחלוף המועד המוקצב.
ה. "מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן... וישכור פועלים ואל ישב עמהן", כ"ט: 4 למטה. המסקנה איפוא ברורה!
ו. 3.: "...ולר"ש דאמר... תעביטנו למה לי דברה תורה כלשון בני אדם", ל"א: 2 לפני ההתרחבות.
ז. "עזב תעזב עמו", דהיינו חובת הסיוע מוטלת אך ורק כאשר בעל החמור משתתף בפריקתו, ל"ב. 5 מעל גמ'.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר