סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סוגיא מאוחרת [סבוראית]

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא יט ע"א-ע"ב

 

... ומאי שנא משטרי חוב? דתנן: מצא שטר חוב, אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, ואוקימנא כשחייב מודה, ומשום שמא כתב ללוות בניסן ולא לוה עד תשרי, וקא טריף לקוחות שלא כדין. התם נמי ליהדר, וכי אתי למטרף - נימא ליה: אייתי ראיה אימת מטא שטר חוב לידך!... 

1.
בגמרא:

ומאי שנא משטרי חוב?

חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף יט עמוד א:

"ומ"ש משטר חוב וכו'. כל זה מלשון רב יהודאי גאון..."

2.
בגמרא:

... דתנן: מצא שטר...
אמר אביי, הכי קאמר: איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע, דלא קני אלא לאחר מיתה - כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה.

חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף יט עמוד א:

איזהו מתנת בריא שהיא כמתנת שכ"מ דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה. פרש"י גופא מהיום ופירי לאחר מיתה. וכן משמעות זה הלשון בכל מקום וכדאיתא בפרק מי שמת,

בסוגייתנו משמעות הביטוי "מתנת שכיב מרע" שגוף הנכס נקנה היום ופירות הנכס נקנים רק לאחר מיתה.

2.1
המשך הריטב"א:

והקשה ר"ת ז"ל דא"כ אין זו כמתנת שכ"מ, דאילו מתנת שכ"מ לא קני כלום אלא לאחר מיתה, לכך פירש הוא ור"י ז"ל כל שכתוב בה מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה,

בדרך כלל משמעות הביטוי "מתנת שכיב מרע" בש"ס היא, שהכל נקנה לאחר מיתה.

2.2
מסקנה עקרונית:

ואף על פי שאין זה הלשון מתפרש כן בעלמא, הרבה יש בתלמוד לשון אחד בשני מקומות שפירושו מתחלף, ואין פי' זה מחוור דכיון דקתני

יוצא אפוא שיש שתי משמעויות שונות לביטוי "מתנת שכיב מרע", ובלשון הריטב"א: "לשון אחד... שפירושו מתחלף".

2.3
המסקנה לעיל בסעיף 2.2 מתאימה לסוגייתנו שהיא סוגיה מאוחרת מתקופת הסבוראים/גאונים.

3.

... אמר רבי אבא בר ממל: לא קשיא,
הא - בבריא, והא - בשכיב מרע.

גם זו סוגיה מאוחרת:
חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף יט עמוד ב:

כאן בבריא כאן בשכיב מרע. פירוש מתניתין בשכיב מרע וברייתא בבריא, וכדקא מפרש בספר ואזיל מתניתין דקתני וכו', והכל הוא מלשון רב יהודאי גאון ז"ל ואריכות הלשון מוכיח עליו...

4.

אי במתנת בריא יהבה ליה - לית ליה פסידא,
דכי נפקא תרתי - בתרייתא זכי,
דהא הדר ביה מקמייתא.
אי במתנת שכיב מרע נמי יהבה ניהליה - לית בה פסידא,
דבתרייתא זכי,
דקא הדר ביה מקמייתא...

"דבתרייתא זכי" - לעיל הכוונה לשטר שתאריכו יותר מאוחר ואילו כאן הכוונה שהשטר נמסר אחרון - שוטנשטיין הערה 6 בשם הריטב"א.

4.1
מתאים לאמור לעיל בסעיף 2.2 ובסעיף 2.3


5.
מכאן ואילך בגמרא גם נכתב/נערך על ידי רב יהודאי גאון על סמך הדיון הארוך - כאמור לעיל בסעיף 3 "ואריכות הלשון מוכיח עליו..." - שוטנשטיין הערה 10.

מתניתין דקא אמר תנו נותנין - בדידיה, דבר מהדר הוא.
דאמרינן: אי נמי יהבה לאיניש אחרינא - לית בה פסידא,
דקמא ובתרא - בתרא זכי, דהא הדר ביה מקמא...

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר