הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"והלכתא" על ידי אמורא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא יד ע"א

אמר שמואל: מאי טעמייהו דרבנן - סברי: אחריות טעות סופר הוא. - 
אמר ליה רבא בר איתי לרב אידי בר אבין: 
ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: שבח, שפר ושעבוד צריך לימלך? - 
לימא מאן דאמר הא לא אמר הא? - 
לא קשיא: כאן - בשטר הלואה, דלא יהיב אינש זוזי בכדי. 
כאן - במקח וממכר, דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה. 
כי ההיא דאבוה בר איהי זבין עליתא מאחתיה, אתא בעל חוב טרפא מיניה. 
אתא לקמיה דמר שמואל. 
אמר ליה: כתבה לך אחריות? אמר ליה: לא. - 
אמר ליה: אם כן, זיל לשלמא. - 
אמר ליה: והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא! - 
אמר ליה: הני מילי - בשטרי הלואה, 
אבל בשטרי מקח וממכר - לא, דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה. 

1.
שמואל סובר ש"אחריות טעות סופר" אומרים רק לגבי שטר הלוואה ולא לגבי שטר מקח וממכר.
כלומר, גם אם בשטר לא כתוב במפורש "אחריות" בכל זאת דין השטר הוא כאילו כן כתוב בו אחריות, והתובע יכול לתבוע מהלווה - או מהלוקח מהלווה - מנכסים משועבדים, אבל לא כשמדובר במוכר וקונה.

2.
הגמרא מוכיחה ששמואל פסק כך הלכה למעשה.

3.
רא"ש מסכת בבא מציעא פרק א סימן לז:

לז [בבא מציעא דף יד ע"א] והא דאמרינן אחריות טעות סופר הני מילי בשטרי הלואה דלא שדי איניש זוזי בכדי אבל בשטרי מקח וממכר עביד איניש דזבין ליומיה...
ולית הלכתא בהא כשמואל אלא כרבא דפסיק לקמן דבין בשטר הלואה ובין במקח וממכר אחריות טעות סופר הוא:

למרות דינו של שמואל בסוגייתנו, ההלכה היא כרבא - בדף הבא - שפוסק "הלכתא", שאומרים "אחריות טעות סופר" גם לגבי מקח וממכר.

3.1
המקור בגמרא להכרעת רבא:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף טו עמוד ב:

אמר רבא: הלכתא,
יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי שלא פירש לו את השבח.
הכיר בה שאינה שלו, ולקחה, מעות - יש לו, שבח - אין לו.
אחריות טעות סופר הוא, בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר.

4.
ויש לבדוק, האם כוונת הרא"ש, שהלכה כרבא מפני שרבא השתמש בביטוי "הלכתא", או מפני שרבא נחשב "בתראי" כלפי שמואל שחי לפניו, והכלל הוא ש"הלכה כבתראי"

4.1
ונראה לי לומר כאפשרות הראשונה, מפני שהביטוי "הלכתא" על ידי רבא נראה לכאורה מיותר, שהרי הוא היה יכול לומר את דעתו גם בלי הביטוי "הלכתא", ובכל זאת היינו פוסקים כמותו נגד שמואל מכיוון ש"הלכה כבתראי".
[על הכלל של הלכה כבתראי ראה גם מה שכתבנו על הדף הקודם - בבא מציעא דף יג].

4.2
אבל יתכן, שהכלל של הלכה כבתראי לא תקף כשמדובר נגד הלכה שנקבעה הלכה למעשה ["מעשה רב"] על ידי אמורא מוקדם - שמואל בסוגייתנו.

ולכן רק בגלל הביטוי "הלכתא" הפוסקים מכריעים כרבא. ואפשר לומר, שרבא מלמדנו "הלכתא", שהוא קיבל במסורת מרבותיו [עד דורו של שמואל] שאין הלכה כשמואל.