סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 998
"בילדותיה סבר דהכא דחשיב הוי טיבעא וכו' בזיקנותיה סבר כספא דחריף הוי טיבעא"
בבא מציעא מד ע"א
יש לברר א. מהו הדיון אם הקובע בכסף החריפות או החשיבות. ב. יש לחקור לפי רבי בזקנותו שחריפות קובעת שם כסף האם בכלל לא אזלינן בתר חשיבות או שחריפות מכריעה את החשיבות, אמנם גם חשיבות יש לה מקום לפי רבי בזקנותו.
לגבי שאלה א. ע' בריטב"א שיותר אדם נותן כסף וזהב שמשתנה מלא טבוע לטבוע, ממה שנותן כסף מכסף לא טבוע לכסף טבוע. ובאר הגר"י עדס שליט"א שהתכלית הוא המטבע של הזהב, אולם כיון שהזהב יקר לכן צריך להגיע לחריפות של הכסף שיוכל להגיע לזהב, ולכן שוה יותר זהב טבוע מזהב לא טבוע, ממה שכסף טבוע ללא טבוע.
ב. לגבי מה שחקרנו ברבי בזקנותו יש לומר שמחלוקת ראשונים הוא, דהנה נחלקו הראשונים איך הדין בנחושת וזהב, ע' ברא"ש כאן בשם התוס' שנחושת הוי מטבע לגבי זהב, וזה שהיה ס"ד שנחשב כמטבע אפילו לגבי כסף, ואע"פ שזה נדחה מכ"מ נשאר לו חשיבות של מטבע נגד זהב, והרא"ש חולק שנחשב לפרי, כיון שהגם שמועיל בכסף החריפות לבטל חשיבות הזהב, שאני כסף שגם חשוב וגם חריף, אבל נחושת דלא חשוב לא מועיל חריפותו לבטל חשיבות הזהב. א"כ מבואר ברא"ש שלמסקנא נשאר ענין של חשיבות. [וע' עוד בלשון ה"נמוקי יוסף, שכ' שזהב יוצא בכל מקום ומשמע שהטעם שיותר חריף, אמנם עדיין צ"ע בלשונו שכ' שחשוב בכל מקום] וע' עוד מלש' רש"י במשנה ד"ה קונה את הכסף מי שטבעו חשוב, משמע דאזלינן בתר חשיבות, וע' עוד בתוס' ד"ה הזהב מה שהק' מדוע כתוב מעות הרעות שנפסלו שנחשב לפרי הלא ק"ו מנחושת שנחשב לפרי ק"ו מעות שנפסלו. ותי' ה"תורת חיים" דמעות שנפסלו הוי מעות חשובים אלא שלא חריפים כמעות היפות, ולכן יש צד שעדיף על נחושת שלא חשוב. ובדעת התוס' שלא ת'י כן כ' בספר "עין יוסף" שסוברים שלמסקנא קובע שם כסף רק חריפות בלבד.
[דמשק אליעזר על נזיקין]
