הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"ולא ידענא... ונחזי אנן"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא ח ע"ב

היו שנים רוכבין. אמר רב יוסף, אמר לי רב יהודה:
שמעית מיניה דמר שמואל תרתי,
רכוב ומנהיג - חד קני וחד לא קני,
ולא ידענא הי מינייהו.
היכי דמי?
אילימא רכוב לחודיה ומנהיג לחודיה -
מנהיג לחודיה מי איכא מאן דאמר לא קני?
...
אמר רב יוסף, אמר לי רב יהודה: נחזי אנן.
דתנן: המנהיג סופג את הארבעים, והיושב בקרון סופג את הארבעים,
רבי מאיר פוטר את היושב בקרון.
... אמר ליה אביי לרב יוסף: הא זמנין סגיאין אמרת לן נחזי אנן, ולא אמרת לן משמיה דרב יהודה! -
אמר ליה: אברא, ודכרנן נמי דאמרי ליה: היכי פשיט מר רכוב מיושב - יושב לא תפיס במוסירה, רכוב - תפיס במוסירה,
ואמר לי: רב ושמואל דאמרי תרוייהו מוסירה לא קני.
איכא דאמרי אמר ליה אביי לרב יוסף:
היכי פשיט מר רכוב מיושב?
יושב - לא תפיס במוסירה, רכוב - תפיס במוסירה. - 

1.
בסוגייתנו יש כמה ביטויים משמעותיים בתוך "סיפור" עובדתי:

2.
"ולא ידענא" - 47 מופעים בש"ס - בקשר לעובדות שמיוחסות לאמוראים, או לגבי תשובות לשאלות הלכתיות.
בסוגייתנו - רב יהודה לא הבין או לא זכר את פרטי דברי רבו - שמואל.

רש"י מסכת בבא מציעא דף ח עמוד ב
שמעית מיניה דמר שמואל תרתי - שמעתי ממנו שני דברים: דין רכוב ודין מנהיג, בחד אמר לי קני ובחד אמר לי לא קני, ולא ידענא כו'.

3.
הביטוי "נחזי אנן" - 6 מופעים בש"ס [2 - בסוגייתנו].
רש"י מסכת בבא מציעא דף ח עמוד ב
נחזי אנן - אית לן למפשט משמעתא דמר שמואל בהי מינייהו אמר.

3.1
כנראה שכך היה פעמים רבות שתלמיד אמר בשם רבו את ההלכה עצמה אבל לא תמיד התלמיד ידע או הבין מרבו מהו המקרה עצמו שעליו מוסבת ההלכה.

3.2
אולי מתאים לומר שזו המשמעות [לפעמים] של הביטוי הכללי "אמר רב... אמר רב...", שהתלמיד כולל בדבריו את השלמת הפרטים לדברי רבו כפי שהוא הבין, ולא מחייב שמדובר בציטוט מלא של דברי הרב.

4.
בגמרא: "אמר ליה: אברא, ודכרנן נמי דאמרי ליה"

"ודכרנן" - מופע יחידאי בש"ס.

רש"י מסכת בבא מציעא דף ח עמוד ב
והא זמנין סגיאין אמרת - להא שמעתין, נחזי אנן.
ולא אמרת לן - אלא משמך למפשט ספיקו דרב יהודה.

אברא - אמת הוא אמר לי נחזי אנן, וזכור אני שאמרתי לו: היכי תפשוט מר רכוב מיושב בקרון.