|
גלגול שבועה / רפי זברגרבבא מציעא דף ד ע"א
הרקעבדף ג' אמר רבי חייא: מנה לי בידך והלה אומר: אין לך בידי כלום. והעדים מעידים אותו שיש לו חמישים זוז, נותן חמישים זוז ויישבע על השאר. מסביר רבי חייא את החיוב בשבועה על השאר על פי הסברה הבאה: לא תהא הודעת בעל דין גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר. הנושא
כדי להבין את הסברה שלא תהא הודעת בעל דין גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר, דנה הגמרא ארוכות בדף הקודם, וגם בדף שלנו. לאחר מספר ניסיונות להסביר משפט זה, שכולם נדחו, מנסה הגמרא בראש הדף שלנו הסבר נוסף: אלא אמר רב פפא: אתי מגלגול שבועה דעד אחד. מה לגלגול שבועה דעד אחד, שכן שבועה גוררת שבועה, תאמר בעדים של ממון קא מחייבי. נסביר את המושג ''גלגול שבועה''. יש מקרים בהם חייבים להישבע, בדרך כלל כדי להיפטר מתשלום [במקרים מסוימים אף נשבעים ונוטלים ממון]. דוגמא: נתבע חייב להישבע מהתורה, אם תובעים אותו, והוא הודה במקצת הטענה. למשל: תבעו אותו לשלם חוב של מאה ₪, והוא הודה שהוא חייב חמישים ₪ - בכך הוא מתחייב להישבע, שאמנם חייב רק חמישים ולא מאה. אם יש תביעה נוספת על אותו בן אדם, אך שם אין הוא מחויב שבועה, אנו יכולים ''לגלגל'' עליו שבועה, ולומר לו: כיוון שאתה נשבע על טענה א' המחייבת שבועה, תישבע גם על טענה ב' שאינה מחייבת שבועה מעיקר הדין, אלא רק מתוך ''גלגול שבועה''. מהו המסר?
למדנו היום דין ''גלגול שבועה'' שאדם מתחייב במשהו אחד מכוח חיובו בנושא אחר. עיקרון של "גלגול" יכול לבוא לידי ביטוי גם במקומות אחרים. אנו מכירים זאת בכלל שקבעו חכמים: מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. כלומר, מכוח העובדה שאדם עשה מצווה אחת הוא ''נגרר באווירה החיובית'' ועושה עוד ועוד מצוות. הוא מתגלגל במצבו מעשיה חיובית אחת לעוד עשיות חיוביות נוספות. וכן על זה הדרך גם בכיוון השלילי: עבירה גוררת עבירה. אדם יכול ''להתגלגל'' מעשייה שלילית אחת לעוד עשיות שליליות נוספות. |