סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

לצאת ידי שמים  / רפי זברגר

בבא קמא דף קיח ע"א

 

הרקע

המשנה השניה בדף שלנו עוסקת בגזלן, אשר לא זוכר אם החזיר את הגזילה או לא. בלשון המשנה: האומר לחבירו ''גזלתיך'', ''הלויתני'', ''הפקדת אצלי'' ואיני יודע אם החזרתי לך או לא – חייב לשלם. אבל ,ממשיכה המשנה: אם אמר לו: "איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי" – פטור מלשלם.
ברישא של המשנה, הגזלן בטוח שגזל [או לווה כסף, או היה שומר על פיקדון] ורק אינו זוכר אם החזיר את הגזילה [הלוואה או פיקדון] – אז מחייבת המשנה להחזיר. בסיפא, האדם אינו בטוח שאמנם בוצע המעשה הראשוני [גזילה/הלוואה/פיקדון] – אז אינו חייב לשלם.
 

הנושא

הגמרא מנסה להבין את ההבדל בין הדין ברישא לדין בסיפא. 
ניסיון ראשון: הסיפא מדברת במקרה שאין תביעה, ולכן מובן הדין בסיפא שלא חייב לשלם. דוחה הגמרא: אם בסיפא מדובר שאין תביעה, גם ברישא מדובר באותו מצב, אם כן – לא ברור מדוע חייב לשלם, כאשר אין תביעה. 
ניסיון שני: מדובר בסיפא שהייתה תביעה. דוחה הגמרא: אם כן – מדוע פטור בסיפא?
ניסיון אחרון: מדובר באמת כאשר אין תביעה, וקבענו שחייב לשלם ברישא, כאשר ''בא לצאת ידי שמיים''. הגמרא מוכיחה ממקור אחר בתלמוד ירושלמי, כי ניתן לומר ''חייב'', גם כאשר מבקשים ''לצאת ידי שמים''. 
 

מהו המסר?

גם הרמב''ם (הלכות טוען ונטען, א', ט') פוסק את הדין של המשנה, וכותב: "... אם בא לצאת ידי שמים – משלם..''.
אנו לומדים מכך, ש''יש עניין'' לצאת גם ידי שמיים. כמו במקרה שלנו, האדם אינו זוכר אם הוא חייב לחברו כסף, בגין גזילה שגזל, או הלוואה שלווה, או פיקדון שהפקידו בידו, בדיני אדם – אינו חייב לשלם, אך רצוי מאוד להחזיר, כדי ''לצאת ידי שמיים'', שלא יהיה מצב ספק אם החזיר חוב או לא.
במיוחד בימים אלו, ימי חרטה וחזרה בתשובה, ''יש עניין להיות נקיים גם בשמיים", ולא רק בדיני אדם.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר