סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

לא מתאים / רפי זברגר

בבא קמא דף קי ע"א

 

הרקע

למדנו בדף הקודם כי גזל את הגר [גזל מגר שאין לו יורשים] ונשבע לו [שלא גזל], ואז מת הגר, והודה כי שיקר בשבועתו – יש להחזיר את הגזל לכהנים. לאחר מכן מרחיבה הגמרא את הדיון, אילו קרבנות זכאים הכהנים לקבל ולאכול, ואילו לא. דוגמאות למקרים בהם הכוהנים מנועים מלאכול קרבן: כהן בעל מום, או שהיה טמא וכדו'. 
 

הנושא

אנו ממשיכים להרחיב את נושא אכילת קרבנות ע''י כוהנים, בדיון על כהן גדול. כהן גדול, מתפקד כ''ראש הכוהנים'', ואחראי על פעולות מיוחדות שרק הוא זכאי לבצעם, כמו למשל: עבודתו ביום כיפור, אשר כול כולה עבודת כהן גדול. 
הגמרא דנה בכהן גדול אונן. זו תקופה שבין פטירת איש קרוב (הורים, אחים, ילדים) לבין קבורתו. בשעות אלו, יש דינים מיוחדים גם לכל בן אדם וגם לכוהנים. בניגוד לכהן הדיוט (כהן ''רגיל''), כהן גדול אינו מנוע מלהמשיך לעבוד בבית המקדש ולהקריב קרבנות. וכך אומר רב אשי: אם היה כהן גדול אונן – נותנה לכל כהן שירצה, ועבודתה ועורה לאנשי משמר. משמעות הלכה זו, כי כהן גדול יכול  המבקש  להקריב  קרבן - יכול להעבירו לכוהנים אחרים, וזוכה בכך אחד מאנשי משמר [הכוהנים מחולקים לעשרים וארבע משמרות, וכל משמרת עובדת שבוע אחד]. 
שואלת הגמרא על דין זה: מה החידוש? הרי כבר למדנו הלכה זו במקום אחר (הוריות יב: ועוד): כהן גדול מקריב אונן, ואינו חולק לאכול לערב. כלומר, כהן גדול אונן, מורשה להמשיך, לעבוד ולהקריב קרבנותיו, אלא שאינו יכול לאכול, וגם אינו יכול לחלק את חלקי הקרבן שאוכלים בערב לאחר הקרבת הקרבן. אם כן, מה חידושו של רב אשי?
עונה הגמרא: יש חידוש בדבריו: ניתן היה לחשוב ללא דברי רב אשי, כי הותר לכהן להקריב קרבנות, אבל למסור לאחרים להקריב בשמו, ולמנותם כשליחים – הרשאה זו לא ניתנה לו, לכן אמר רב אשי, כי הכהן הגדול יכול ומורשה אף למנות כהן אחר, שיהיה שליח שלו, להקריב עבורו את קרבנו. 
 

מהו המסר?

מדוע כהן גדול מורשה להקריב בזמן אוננותו, אך אינו מורשה לאכול מבשר הקרבן? נראה כי התשובה היא: ''לא מתאים''. ''לא נראה טוב'' שכהן גדול אוכל ונהנה מן בשר הקרבן, בעת שמתו מוטל לפניו. באידיש קוראים למצב זה "פסט נישט''.
יש דברים שאנו נמנעים מלעשות אותם, רק בגלל סיבה זו, ש''לא מתאים'' ו"לא נראה טוב'' לעשות פעולות אלו.
דוגמא לכך: אם מותר לאדם לאכול בצום, עקב מצבו הבריאותי וכדו', אנו ''מרשים לו לאכול'' אך מבקשים ממנו, שלא יאכל גלידה, בוודאי לא לעיני כול, כי ''לא מתאים''.
חלק מהחינוך אותו אנו מבקשים להקנות לילדינו, לזהות מצבים אלו, ולהתנהג בהתאם למוסכם ולמקובל באותו מצב ובאותו מקום.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר