הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סתם משנה - רבי עקיבא; "לעולם"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא קג ע"ב
לעולם רבי עקיבא היא, וכי קאמר רבי עקיבא עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד, היכא דאישתבע הוא דקאמר,
מאי טעמא?
... אלא לעולם ר' טרפון היא,
ומודה ר' טרפון היכא דאישתבע,
1.
בדרך כלל הביטוי "לעולם" בתחילת תרוץ בא ללמדנו שזוהי מסקנת הסוגיה.
1.1
בסוגייתנו לא כך הדבר. אחרי שנאמר על רבי עקיבא נאמר כך גם לגבי שיטת רבי טרפון.
1.2
והפרשנים מקשים מדוע משנתנו באמת לא מתאימה גם לשיטת רבי טרפון.
2.
הסבר ראשון:
חידושי הרשב"א מסכת בבא קמא דף קג עמוד ב:
לעולם ר"ע היא וכי קאמר ר' עקיבא היכא דנשבע הוא דקאמר כמתניתין.
יש לפרש דלאו דוקא ר' עקיבא ולא ר"ט קאמר דהא ר"ט נמי מודה הוא דהיכא דנשבע מדינא צריך לילך אחריו ועד שילך אחריו ויתן לו אינו יכול להביא אשמו ולהתכפר בו...
אלא ר"ע דקאמר אף ר"ע קאמר וכ"ש ר' טרפון דאמר בפירוש יניח דהיינו בב"ד כמתניתין,
לפי דבריו יוצא שניתן לומר על הביטוי "לעולם רבי..." שהוא לאו דווקא, אלא בא לחדש שאף לפי אותו חכם מתאים הדין, וממילא לא קשה הקושי לעיל בסעיף 1.2
3
הסבר שני של הרשב"א:
וא"נ מחזר לאוקמי כר"ע משום דכולהו סתמי כר"ע.
גם אם הגמרא ידעה שמשנתנו מתאימה לשיטת רבי טרפון היא "מחפשת" להתאימה גם לשיטת רבי עקיבא מפני הכלל שכל "סתם משנה" אמורה להתאים לשיטת רבי עקיבא.
הסבר זה מחזק יותר את ההסבר לעיל בסעיף 2.
4.
הסבר שלישי של הרשב"א:
וי"מ דדוקא ר"ע קאמר ולא ר"ט דיניח דקאמר ר"ט לאו דוקא בב"ד קאמר אלא יניח ביד נפקד קאמר...
הוא מבטל את הקושי הבסיסי - לעיל בסעיף 1.2 ואומר, שבאמת הגמרא בתחילה חשבה שמשנתנו מתאימה רק לשיטת רבי עקיבא וכלל לא לפי רבי טרפון, והוא מנמק את דבריו.
5.
תוספות מסכת בבא קמא דף קג עמוד ב:
לעולם ר"ע - משום הכי מוקי פלוגתייהו בנשבע וכר"ע ולא מוקי לה בשלא נשבע ותיתי כר' טרפון משום דבכל דוכתא מהדרי לאוקמי מתני' כר' עקיבא כדאשכחן בסוף השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פב.) דפריך אי הכי קמה לה מתני' דלא כרבי עקיבא.
הוא נוקט כהסבר השני של הרשב"א לעיל בסעיף 3.
6.
לגבי האמור לעיל בסעיף 3 "וא"נ מחזר לאוקמי כר"ע משום דכולהו סתמי כר"ע",
ובסעיף 5 "משום דבכל דוכתא מהדרי לאוקמי מתני' כר' עקיבא" נראה לי שצריך לומר שכעיקרון כל "סתם משנה" מתאימה לשיטת רבי עקיבא, אבל אין הכוונה שרבי עקיבא קבע/ניסח את אותה משנה, שהרי הכלל הוא, ש"סתם משנה רבי מאיר". ואולי ליתר דיוק צריך לומר שגם אם אמנם סתם משנה איננה לפי רבי עקיבא אבל יש "להשתדל" להתאימה לשיטתו מפני שרבי מאיר היה תלמידו של רבי עקיבא.
