|
מהימנות / רפי זברגרבבא קמא דף קד ע"א
הרקע
למדנו במשנה בדף הקודם, כי החזרת הגזלה לשליח של הנגזל, לא מהווה "החזרה נאותה" והגזלן חייב להחזיר את הגזלה לגזלן עצמו. בדף שלנו דנה הגמרא, בדין זה של שליח, והאם בכל מקרה, מסירת הגזלה לשליח נחשבת לפעולה ''לא תקינה'' ולא מהווה החזרת הגזלה, או שמא, יש מקרים בהם מסירה לשליח מהווה "החזרה תקינה". הנושא
ישנה מחלוקת אמוראים (חכמי הגמרא) המתייחסת למקרה שהגזלן מינה את השליח בפני עדים. רב חסדא אמר: הוי שליח, רבה אמר: לא הוי שליח. לפי רב חסדא, במקרה שהגזלן ''הראה רצינות'' במינוי השליח שלו לקבל את הגזלה, ומינהו לפני עדים, בעצם נתן לו את הכוח והסמכות של הנגזל בעצמו, עד כדי, שאם הגזלן יחזיר את הגזלה לאותו שליח, נחשב הדבר כאילו החזיר את הגזלה ממש לנגזל, ואם קרה מקרה של אונס לאחר מכן, הגזלן כבר אינו מתחייב להחזיר פעם נוספת. לעומתו סובר רבה, שגם אם הגזלן מינה את השליח בעדים, אין הדבר הופך את השליח להיות בא כוחו האמיתי של הנגזל, ואם הגזלן מסר את הגזלה לשליח זה, וקרה מקרה של אונס, הגזלן חייב לשוב ולהחזיר לגזלן את הגזלה. אם כן, שואלת הגמרא, מה משמעות מינוי השליח בעדים, לפי שיטתו של רבה? על כך עונה הגמרא: מהו המסר?
מתוך הסברו של רבה, אנו לומדים שיש משמעות גדולה להגדיר בן אדם כמהימן. כל אחד רוצה "להיחשב" אדם אמין, כך שאנשים אחרים יסמכו עליו, ויחושו כי ניתן להפקיד בידיו דברים בעלי ערך . תחושה זו מאוד חשובה לכל אדם ובוודאי לילדים, בכל גיל. ילד המרגיש ש"הסביבה" שלו סומכת עליו, מוכנה לתת לו ''משימות'' וחושבת שיכול לעמוד בהן, נותן לו תחושה של ביטחון עצמי. תחושה זו חשובה מאוד להתפתחות תקינה וטובה של הילד, כך שבעתיד יוכל לתפקד באופן עצמאי, ללא חשש ומורא מפני כישלונות. רצוי מאוד להשתדל כמה שיותר, לתת לילד משימות שיוכל לעמוד בהם, לתת לו אחריות על נושאים שונים, ובכך, להגביר יותר ויותר את תחושת ביטחון העצמי שלו. . |