סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף כ"ט, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא קמא
דף צז ע"ב

 

בענין "זקן וזקינה - ובחור ובתולה" שהיו חקוקים על מטבע של אברהם אבינו

 

תנו רבנן, איזהו מטבע של ירושלים, דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר. ואיזהו מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר (צז ע"ב). ופירש רש"י: "בחור ובתולה - יצחק ורבקה. זקן וזקינה - אברהם ושרה", ואילו בתוס' רבינו פרץ מובא: "ועוד מתרצים, דבחור ובתולה היינו אברהם ושרה, ומשום דחזרו לנערותיהן קרא להו הכי".

ועל פירוש רש"י תמה ה'תורת חיים' בזה"ל: ותימה, דבשעה שנשא יצחק את רבקה כבר מתה שרה, ואם כן היאך היו כותבין שרה ורבקה על מטבע אחת, שהרי אין דרך לכתוב על המטבע שם המת. ועוד, כיון שמתה כבר לא היה להזכירה בלשון זקינה... ועוד, שכל מלך שיוצא לו מטבע בעולם דרכו לצייר עליו שם כבודו ותפארת גדולתו, או איזה נס שנעשה לו... ואם כן מאי רבותיה דאברהם שהיה כותב עליו זקן וזקינה בחור ובחורה, ונהי דזקן וזקינה רבותיה הוה, דעד אברהם לא הוה זקנה, מכל מקום בחור ובחורה מאי איכא למימר, דכמה בחורים ובתולות איכא בעלמא. לכך נראה, ד'זקן וזקינה' ו'בחור ובחורה', תרוייהו א'אברהם ושרה' קאי, ורמז שנעשה להם נס גדול, דאברהם ושרה זקנים היו וחזרו לנערותן, שנעשה אברהם בחור ושרה בחורה וכו' כדאיתא במדרש רבה פרשת וירא" וכו' (וכ"כ המהרש"א בחידושי אגדות כאן).

עוד מצינו בראשונים שנחלקו במהות החקיקה, אם היתה צורת אדם ממש, או שהיו חקוקים התיבות: "זקן וזקינה", "בחור ובתולה", וז"ל התוס' (ד"ה מטבע): "ונראה, לא שהיה בו צורת זקן וזקינה מכאן בחור ובחורה מכאן, דאסור לעשות צורת אדם, אלא כך היה כתוב, מצד אחד 'זקן וזקינה', ומצד אחר 'בחור ובתולה', וכן פירש בקונטרס גבי דוד ושלמה וירושלים עיה"ק, שכך היה כתוב במטבע" [כלומר, שהיו כתובות המילים בלבד, בלי צורה]. וכן כתב הרשב"א: "מטבע של אברהם אבינו זקן כו', פירוש, כתוב בו 'זקן וזקנה' מצד אחד, וכתוב בו מצד אחר 'בחור ובתולה', אבל צורת אדם לא, דפרצוף אדם אסור, וכדאמרינן בע"ז בפרק כל הצלמים (מב:) דכתיב (שמות כ, כ) 'לא תעשון אתי', לא תעשון אותי".

ובפשיטות הדברים נוטה לומר, כי אלו המפרשים שדנו אודות פירוש 'בחור ובתולה' אם מוסב על יצחק ורבקה או על אברהם ושרה, סוברים שהיתה חקוקה צורתם ממש, כי אם רק המילים 'זקן וזקנה' 'בחור ובתולה', מה שייך לדון אי קאי על יצחק ורבקה או על אברהם ושרה, הלא אין מפורש כלום במילים הללו אל מי הם מוסבים, אם לא שנאמר שנחלקו רק על מה רומזים, ולכו"ע היה חקוק אותן המילים: 'זקן וזקנה' 'בחור ובתולה'. וצ"ע אם אפשר לפרש כן (ראה 'הנותן אמרי שפר' למהרנא"ח פר' לך; 'צפנת פענח' למהרי"ט פר' וירא דרוש ב).

ובעיקר הדבר ידוע מה שכתוב ב'שאילת יעבץ' (ח"א סי' קע): "מעשה אירע בימינו, כשנתקבל הרב ה"ה מהור"ר אלעזר ז"ל מבראד לאב"ד דק"ק אמשטרדם, עמד איש אחד שם שהוציא מוניטון שלו בעולם, דהיינו שהדפיס מטבע כסף בדמות צורתו, והביאוהו למראה עיני, וכשהצצתי בו נרתעתי, ותמהתי מאד אם נעשה מדעת הרב הנ"ל וברצונו - שהיה נודע בשם חסיד בדורו, כי נסתכלתי בו, והיה תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט, וזה לדעתי איסור גמור מוחלט, בין העושה לעצמו בין שאחרים עשו לו, כל שכן הכא דישראל הוה העושה, כאשר הוגד לי.... איברא, דהרא"ש (ע"ז פ"ג סי' ה) כתב, שראש בלא גוף אין איסור לא בעושה ולא במוצא, אבל כבר עמדתי על זה מימים רבים ונתעוררתי בו, כי מלבד שחלוקין עליו גדולי ישראל, הלא המה הסמ"ג והרמב"ן והרשב"א והר"ן ומהר"ם רבו, ואם כן פשיטא דמיבעי לן למיזל לחומרא בדאורייתא, אף כי בשמץ עבודה זרה...".

ובהמשך הדברים הוכיח לאיסור מדברי התוס' שלפנינו, וז"ל: "ותדע עוד מדאצטריכו תוס' בבבא קמא לאוקמי ההיא ד'זקן וזקנה' במטבע של אברהם אבינו ע"ה, בכתיבה דאותיות לחוד ולא בצורה, ואי איתא דפרצוף לחוד שרי, מאי דוחקייהו, אלא על כרחך הכי הוא כדאמרן, ומהתם מוכח נמי דלא שני להו בין שוקע לבולט", כלומר, דמכאן ראיה שאין חילוק בדין זה, בין צורה שוקעת לצורה בולטת, כי אילו היה הבדל בזה, היה אפשר לפרש שעל המטבע היתה חקוקה צורה באופן המותר, ועל כרחך שבכל ענין אסור.

ויצוין, שמתוך מה שאסר הגריעב"ץ באופן מוחלט, אנו למדים שיש פנים להתיר, כגון לשיטת הרא"ש - צורת ראש ללא פנים, או, באם נחלק בין צורה שוקעת לצורה בולטת, ולפ"ז נבין את שיטות הראשונים הנ"ל, ששהצורות ממש היו חקוקות על המטבעות, ונאמר, שנחקקו באופן המותר.

ולסיומא דמילתא נביא אימרא נאה בהא דאמרו ז"ל (ע"ז נ.): "מאן ניהו בנן של קדושים, רבי מנחם ברבי סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דאפילו בצורתא דזוזא לא איסתכל", ומבואר בתוס' (שם ד"ה ה"ג) כי הזהירות בזה היא בגלל ההסתכלות בצורת בני אדם החקוקות על מטבעות, שיש בכך נדנוד איסור ע"ז. ודקדק בספר 'וצוה הכהן' (להרה"ק ר' אהרן שמואל הכהן זי"ע נכד בעל ה'סמיכת חכמים', מתלמידי המגיד ממעזריטש זי"ע, פרק כה) למה נקטו בגמרא דלא אסתכל "בצורתא דזוזי" דייקא, ולא בשם הכולל 'צורתא דמטבע', וכתב: "כי באמת יש מטבע שמצוייר עליה צורת צדיק, כגון מטבע של אברהם אע"ה שאמרו בגמרא שהיה מצוייר עליו זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד השני, שהמה דיוקנות של אברהם ושרה ויצחק ורבקה (-כדעת רש"י, כנ"ל), ובזה מותר להסתכל ולהתקשר עמהם במחשבה, ואשרי מי שמצייר אותם בשכלו מחשבתו, ויהא חלקו עמהם, ולכך דייק 'צורתא דזוזי' וכדומה, שחקוק עליו (-על הזוזי) צורת גוי...".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר