לפנים משורת הדין / רפי זברגר

בבא קמא דף ק ע"א

הרקע

אם באים לשולחני [סוחר בכספים] וביקשו את חוות דעתו לגבי מטבע מסוים, נתן השולחני את חוות הדעת שמדובר ב''מטבע טוב'' אך בפועל היה מטבע רע. בעקבות חוות הדעת, האדם ביצע עסקה ונגרם לו הפסד. קובעת הגמרא: אם האדם אינו מקצועי [בלשון תלמודית: הדיוט] לפי כל הדעות יהיה חייב בנזקים שגרם. לעומת זאת, אם מדובר באומן, בעל מקצוע וותיק, הרי שיש מחלוקת בין ברייתות שונות, האם גם חייב או שמא פטור.   
 

הנושא

מסופר על אישה אשר באה להתייעץ עם רבי חייא ב''נושא מטבעות כספים''. הוא נתן עצה ואמר לה שהמטבע שהציגה בפניו הינו ''מטבע טוב'' וכדאי לעשות איתו עסקים. בפועל, הוא טעה והמטבע היה גרוע, ואף אחד לא רצה אותה. 
רב חייא דאג להעביר לאשה מטבע חילופי. ועל כך שואלת הגמרא מדוע נהג כך, הרי היה מומחה והיה צריך להיות פטור. 
עונה הגמרא תשובה ''חשובה'': רבי חייא, לפנים משורת הדין עשה. ומוכיחה הגמרא מתוך פסוק בתורה (שמות, י''ח, כ') את הנהגתו של רבי חייא: ... וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן: 
לומדת רב יוסף מהמילים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן כי יש עניין לעשות לפנים משורת הדין, כפי שנהג רבי חייא. 
 

מהו המסר?

מהו המסר אנחנו בימי חודש אלול, חודש תשובה ורחמים, ניתן ללמוד הנהגה זו שנהג רבי חייא, ולהשתדל לקיימה.
אמנם יש את שורת הדין, אשר גם אותה צריך ללמוד היטב ואחר כך, ליישם בכל שטחי החיים. בד בבד עם כך, יש ''ללמוד'' לנהוג לפנים משורת הדין : למרות שאנו צודקים, ניתן לוותר, ולנהוג במידת החסד.
הנהגה זו נכונה לכל ימות השנה, ומתאימה שבעתיים לימים אלו של תשובה ורחמים. כך גם נכון גם לחנך את ילדינו, ולא לחפש תמיד רק את ה"הלכה היבשה", אלא לנהוג לפנים משורת הדין.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]