סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

גרמא בניזקין פטור

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא צח ע"א-ע"ב

 

...אמר אמימר: מאן דדאין דינא דגרמי - מגבי ביה דמי שטרא מעליא,
ומאן דלא דאין דינא דגרמי - מגבי ביה דמי ניירא בעלמא.
הוה עובדא, וכפייה רפרם לרב אשי, ואגבי ביה כי כשורא לצלמא.

סיכום דיני גרמא וגרמי:

אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, גרמא בנזקין; גרמי [המתחיל בטור תסא]:

א. גדריהם. גרמא בנזקין וגרמי הם שתי לשונות שנאמרו על נזקים שהאדם או ממונו מסבבים לגופו או לממונו של אחר לא על ידי מעשה בידים, או כחו ממש, באופן שיש לחייבו משום אדם המזיק1 או משום ממון המזיק2, אלא בגרימתם.
רוב הראשונים סוברים ששני השמות מגדירים שני סוגי גרימת נזק, ואינה דומה מהות הגרם של גרמא בנזקין לזו של גרמי, ולכן מצינו בכמה מקומות בתלמוד שאמרו בסתם:
גרמא בנזקין פטור3,
ואילו בדינא דגרמי נחלקו תנאים4,
אלא שאינם דומים זה לזה בגדר הגרם5,

1.
הבחנה א בין "גרמא" ל"גרמי":

והסבירו אחרונים שכל נזק שבא בגרימת המזיק בחוזק ובגרם קרוב וכמעט כאילו עשאו בידים נקרא גרמי, שלשון גרמי מציין את הכבד, שהפתח שתחת הגימ"ל היא תנועה קטנה והרי"ש שאחריה מודגשת6,
ונזק שנעשה בגרימתו ברפיון ובגרם רחוק נקרא גרמא, שלשון גרמא מציין את הרפה, שהשוא שתחת הגימ"ל והקמץ שתחת הרי"ש והמ"ם מורים על פעולה קלה7.

2.
הבחנה ב בין "גרמא" ל"גרמי":

אלא שנחלקו אותם ראשונים בגדר ההבדל ביניהם:
יש שכתבו לחלק,
שכל שעושה הנזק בידים, אלא שאין ההיזק ניכר, הוא גרמי,
וכל שאינו עושה אותו בידים, אלא גורם עכשיו שיבוא היזק ממילא לאחר זמן, הוא גרמא בנזקין8. 

3.
הבחנה ג בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש שכתבו, שכל שהוא בעצמו - או ממונו - עושה המעשה הגורם את [טור תסב] ההיזק בגוף הדבר של חברו, הרי זה גרמי,
וכל שלא עשה מעשה בגוף הדבר של חברו, וההיזק בא ממילא הרי זה גרמא בנזקין9,

4.
הבחנה ד בין "גרמא" ל"גרמי":

אלא שיש מהראשונים שצירפו לתנאי זה עוד תנאי שיהיה ברי היזיקא, היינו שההיזק עתיד לבוא בודאי בגרימתו, וכל שאינו ברי היזיקא, אף שהוא בעצמו עושה המעשה, או שאין הוא בעצמו עושה המעשה אף שברי היזיקא, אין זה גרמי אלא גרמא בנזקין10.

5.
הבחנה ה בין "גרמא" ל"גרמי":

וחילוק אחר כתבו ראשונים, שכל שההיזק בא מיד בשעת מעשה הגורם אותו הרי זה גרמי,
וכל שההיזק אינו בא אלא לאחר זמן הרי זה גרמא בנזקין11,
וכתבו אחרונים ששני התנאים צריכים, כדי שיהיה הנזק בכלל גרמי, ואם חסר אחד מהתנאים, היינו שאין הוא עצמו או ממונו עושה המעשה בגוף הדבר של חברו, אף על פי שההיזק בא מיד, או שההיזק בא אחר כך, אף על פי שהוא או ממונו עושה בעצמו, הרי זה גרמא בנזקין12.

6.
הבחנה ו בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים שכתבו תנאי אחד של ברי היזיקא בלבד, כדי שיהיה בכלל גרמי, וכל שאינו ברי היזיקא גרמא בנזקין הוא13, וברי היזיקא הוא כל שמחמת גרמתו בא הנזק בעל כרחנו, שאינו תלוי בדעת אחרים, ואי אפשר אלא באותו הנזק, בין שבא הנזק בשעה שגרם ובין שעתיד לבוא אחר כך14.

7.
הבחנה ז בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים מוסיפים לתנאים האחרים שנאמרו בגרמי עוד תנאי אחר, והוא שיהיה גוף הדבר הנזק חסר15, אבל אם גוף הדבר הוא בעין ואינו חסר, אלא שצריך הניזק להוציא מעות כדי להחזירו לקדמותו ולהעמידו כבראשונה, או שאינו שוה עתה למכירה כמו בראשונה, אין זה גרמי אלא גרמא בנזקין16,

8.
הבחנה ח בין "גרמא" ל"גרמי":

אלא שיש מחלקים בין נזקי גופו לנזקי ממונו, שכשמזיק גופו של אדם והניזק צריך להוציא הוצאות שכר ריפוי לרופא, הרי זה [טור תסג] גרמי, שהרי הוא מוכרח לילך לרופא להתרפאות, אבל כשמזיק ממונו באופן זה אינו אלא גרמא17.

9.
הבחנה ט בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים מחלקים בין נזקים שממונו מזיק, שזה נקרא גרמא בנזקין, לנזקין שהוא בעצמו מזיק, במעשה או בדיבור, שזה נקרא גרמי18.

10.
הבחנה י בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים מגדירים ההבדל בין גרמא בנזקין לגרמי, שכל שכוונתו להזיק ועל ידו לבדו נעשה ההיזק, שאין לו מסייע, הרי זה גרמי, וכל שאין כוונתו להזיק, אף שאין לו מסייע במעשה גרימת ההיזק, או שיש לו מסייע אף שכוונתו להזיק, הרי זה גרמא בנזקין19.

11.
הבחנה יא בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים חולקים על כל זה וסוברים שאין הבדל בין גרמי לגרמא במהות גרימת הנזק, אלא שכל היזק המצוי ורגיל לבוא קראוהו גרמי, וכל שאינו מצוי ורגיל קראוהו גרמא20, וההיזק הרגיל מפני שחייבו חכמים עליו קראוהו גרמי, כאילו אמרנו שהגרמות לא באו מעצמם אלא מהאדם שגרם להם, וההיזק שאינו רגיל מפני שפטרו חכמים קראוהו גרמא בנזקין, כאילו אמרנו שהגרמות באו מכח הניזקים מעצמם ולא מכח האדם המזיק21.

12.
הבחנה יב בין "גרמא" ל"גרמי":

ויש מהראשונים חולקים אף על זה, וסוברים שאין הבדל בין גרמי לגרמא לא בגרימת הזק ולא בדין, ולא אמרו בכל מקום גרמא בנזקין פטור אלא להפוטרים בגרמי, אבל להמחייבים בגרמי אף בגרמא בנזקין כך22

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר