מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
חלוקת הארץ וחלוקת שותפות בגורל
"ר' יוסי אומר: האחין שחלקו, כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו כולם. מאי טעמא? אמר ר' אלעזר: כתחילת ארץ ישראל, מה תחילה בגורל, אף כאן בגורל. אי מה להלן בקלפי ואורים ותומים, אף כאן בקלפי ואורים ותומים! (אלא) אמר רב אשי: בההוא הנאה דקא צייתי להדדי, גמרי ומקנו להדדי". הרצון וההנאה של האחים מהחלוקה שקול לפעולת האורים והתומים בחלוקת הארץ.
מה פשר ההשוואה בין ההנאה שיש לאחים ולשותפים בחלוקת השטח, לבין חלוקת הארץ באמצעות אורים ותומים? ניתן להסביר זאת על בסיס דברי הרב חיים מבריסק (רמב"ם הל' שכנים ב, יא) העומד על משמעות חלוקת הארץ באמצעות גורל ובאמצעות אורים ותומים. לפיו, יש בעלות כללית של כל עם ישראל על ארץ ישראל, והגורל מברר את החלוקה על בסיס שבטי. האורים ותומים משמשים כעין הקניה של החלקים בתוך הנחלות לבתי האב והמשפחות. יש צורך בהוראה שמימית – אורים ותומים, המגדירה את קנינו של כל שבט בנחלתו. נחלה שבטית, עם זאת שהארץ נשארת שייכת לכלל. בעת חלוקת רכוש של שותפים או של אחים, יש ליצור הליך מקביל. באמצעות הגורל מתברר חלקו של מטיל הגורל, וההסכמה ההדדית מרצון של השותפים האחרים לעשות גורל, מקנה לכל אחד את חלקו לחלוטין, ולאחרים אין יותר אחיזה ובעלות, בשטח שעלה בגורלו של מי מהאחים.
את המשמעות השמימית של הגורל בחלוקת הארץ, הסביר הראי"ה קוק (שמועות ראיה פר' פנחס עמ' 24): " 'בחיק יוטל את הגורל, ומה' כל משפטו' (משלי טז, לג), תכנית עלומה וגנוזה בחיק הנסתר, אמורה להתגלות ע"י הגורל. הוא מה שאמר הכתוב: 'ומה' כל משפטו'. הגילוי של הגורל הוא הגילוי של הרצון השמימי. ...גילויים של רצון עליון נתבררו גם בחלוקת ארץ ישראל ע"י הגורל. היחס בין בני השבט, בין ענינם הפנימי ותכונותיהם, לבין נחלתם בארץ, אקלים האזור, סגולותיו וכיוצא בהם, גנוז הוא בכבשונה של הולדת הלאום. רק הגורל יוכל להוציא מחיקה של יצירה זו את החלק המיועד לשבט".
