סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב

הכרובים / הרב עופר לבנת

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה


השבוע נחרוג ממנהגנו ונעסוק בסוגיה של אגדה המופיעה בדפי הדף היומי. הייחוד של סוגיה זו היא שגם ראשונים אשר בדרך כלל מתייחסים רק לסוגיות ההלכתיות בגמרא, כתבו עליה. הגמרא (צט עמוד א) דנה בצורה שבה הועמדו הכרובים במשכן ובבית המקדש. הגמרא מקשה לכאורה סתירה בין שני פסוקים כאשר מאחד (שמות כה, כ) משמע שהכרובים הועמדו בצורה שפניהם זה כלפי זה, ואילו מפסוק אחר (דברי הימים ב ג, יג) משמע שפניהם היו כלפי פנים בית המקדש ולא זה כלפי זה. אמנם, לכאורה אין כאן סתירה כיון שהפסוק הראשון עוסק בכרובים שעמדו על הארון שנעשו במדבר, ואילו הפסוק השני עוסק בכרובים הנוספים שעשה שלמה בבית המקדש. אך הרשב"ם (ד"ה הכתיב ופניהם לבית) מסביר ששאלת הגמרא היא שראוי ששני זוגות הכרובים יעשו באותו אופן.

הגמרא מביאה שתי תשובות לסתירה זו. תשובה אחת היא שהכרובים הונחו בזוית כך שהם פונים גם זה כלפי זה וגם כלפי פנים בית המקדש. תשובה אחרת אומרת שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום הכרובים פונים זה כלפי זה, אך כשעם ישראל אינם עושים רצונו של מקום הכרובים אינם פונים אחד כלפי השני. לפי דעה זו הכרובים משקפים את היחס בין עם ישראל לבין הקב"ה.

הר"י מיגאש (ד"ה כיצד) מקשה שאנו מוצאים במקום אחר בגמרא תיאור אחר של צורת עמידתם של הכרובים. הגמרא ביומא (נד עמוד א) אומרת:
"בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה".

על פי גמרא זו הכרובים היו מחובקים זה עם זה. הר"י מיגאש כותב שרבו הרי"ף ענה של שאלה זו שזה היה נס מיוחד שקרה ברגלים שהקב"ה עשה שהכרובים יהיו מחובקים כדי להראות לעם ישראל עד כמה הם חביבים לפניו. אמנם בהמשך הגמרא (שם עמוד ב) אנו מוצאים זמן נוסף בו הכרובים היו מחובקים:
"בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום, שנאמר (איכה א, ח) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה".

לכאורה, בזמן החורבן היה כעס גדול מאת הקב"ה על עם ישראל, ומדוע דווקא אז הכרובים היו מחובקים?
הר"י מיגאש בשם הרי"ף נותן שתי תשובות לשאלה זו. הראשונה היא שהקב"ה רצה להראות לגויים עד כמה עם ישראל היו חביבים לפניו לפני שהם חטאו. התשובה השנייה היא שזה היה כדי לגרום לגויים לבזות את עם ישראל, כפי שאכן קרה, ובכך יש עונש נוסף לעם ישראל.

ה"בני יששכר" (חודש תמוז אב, מאמר ג, אות א) כותב הסבר נוסף בשם המגיד ממזריעטש. כאשר שני אוהבים יודעים שהם הולכים להיפרד לזמן רב, ברגע הפרידה האהבה ביניהם מתגברת. כך ברגע החורבן, כיוון שהקב"ה ידע שתהיה כאן פרידה לגלות ארוכה, היה רגע של התגברות האהבה בין עם ישראל לקב"ה, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהכרובים היו מעורים זה בזה.

יהי רצון שהקב"ה יגלה שוב את אהבתו אלינו ונזכה לראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו.

 

To the article in English

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר