חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא קמא פא-פז

1. באיזה עניין נזכר:

א. סוכר?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. השבט שנפגע מן התנאים שהתנה יהושע עם הכניסה לארץ?
ב. אבטולמוס בר ראובן?
 

3. השלם:

א. "מת מצוה קונה.......".
ב. "ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא.... מצויה ל........".
ג. "עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית....... בה (...) ואין מוציאין בה......... ו....................(...) ואין מגדלין בה..............".
ד. "באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל.......... וארור האדם שילמד את בנו........ ..........".
ה. "אסיא דמגן ב..... מגן שוה".
 

4. שונות:

א. מבט חטוף בגבולות השבטים שתכננו אבותינו בשום שכל, מגלה שקווי המתאר לא היו ישרים תמיד. התוכל להציע הסבר לכך על פי הכתוב בענייננו?
ב. מה היא הסיבה שבגללה חכמינו מתנגדים להחמרה עצמית ע"י
אנשים צעירים?
ג. באיזו נסיבה עלול אדם לאבד לנצח את היכולת לעבד חלק משדהו?
ד. דבש ויין - איזה משני הנוזלים הללו יקר יותר? הוכח!
ה. היכן בענייננו עשוי להיות מקור למנהגם של מספר עדות לפזר שום כנגד עין הרע?
ו. איזו תקנה תיקן עזרא, כדי שהנשים לא יתגנו על בעליהן?
ז. איזה מתוך "עשרה דברים נאמרו בירושלים" תקף גם בימינו?
ח. במקום מסוים במדבר יהודה, בדיוק במרחק שווה בין יריחו לבין עיר אחרת, נמצא חלל באדמה, לא נודע מי היכהו, ואף על פי כן מוטלת חובת עריפת העגלה דווקא על אנשי יריחו. מה פשר ההפליה הזאת?
ט. ביישובים לא מעטים ביהודה ושומרון נשמעות לפעמים תלונות – בעיקר של נשים - נגד בעלי כלבים המאפשרים להם להסתובב חופשיים ביישוב. מה עמדתם של חכמים בנושא הזה?
י. כיצד עשוי אדם להזיק בפועל לרכוש חברו, גם אם הוא גר במרחק קילומטרים ממנו, ואיננו יוצא מחצר ביתו?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "מעשה שבא עומר מגנות הצריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר", פ"ב: 2 למטה.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. שבט נפתלי, ש"ימה של טבריא" – הכינרת - נמצאת בתחומו, ואף על פי כן רשאים כל השבטים לדוג בה, פ"א. 5 למעלה.
ב. "אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות", פ"ג. בשליש העליון.

3. השלם:
א. "מת מצוה קונה מקומו", פ"א. 11 למעלה.
ב. "ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים", פ"ב. 5 למטה.
ג. "עשרה דברים נאמרו בירושלים אין הבית חלוט בה (...) ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות (...)ואין מגדלים בה תרנגולין", פ"ב: 7 למעלה.
ד. "באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית", פ"ב: 4 למטה.
ה. "אסיא דמגן במגן מגן שוה", פ"ה. בהתרחבות השנייה.

4. שונות:
א. על פי הגמרא (פ"א: 2 מתחת להתרחבות הראשונה), "אין לך כל שבט ושבט מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב ובעמק וכו'", דהיינו לכל שבט היה מגוון סוגי מתאר שונים, עובדה שכנראה הצריכה שרטוט קווים עקומים.
ב. חששם נובע מ"מחזי כיוהרא", כפי שעולה מהסיפור על רבי ורבי חייא, שהלכו בדרך וראו לפניהם אדם, שלא פעל בהתאם לתנאים של יהושע בן נון, אלא החמיר על עצמו, פ"א: באמצע העמוד. וראה ברש"י למקום, ד"ה "גדולתו".
ג. על בסיס תנאי יהושע ש"מת מצוה קנה מקומו" (פ"א: 11 לפני ההתרחבות השנייה), אם איתרע מזלו של בעל שדה, ומתו בה אנשים שאין להם קוברים, הריהם ייקברו שם, ללא יכולת בעל השדה ליהנות עולמית מאותה חלקה.
ד. "ותנאי ב"ד הוא שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו" (פ"א: 3 למטה). נמצאנו למדים, איפוא, שמכיוון שכדאי לשפוך את היין מפני הדבש, משמע שהדבש יקר יותר.
ה. "חמשה דברים נאמרו בשום... וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (פ"ב.7 למטה).
ו. "ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים כדי שלא יתגנו על בעליהם" פ"ב: 1 למעלה.
ז. "ואין מלינין בה את המת", פ"ב: בשליש העליון. זוהי הסיבה להכרזות ברמקול על פטירה, המקובלות בשכונות החרדיות בירושלים.
ח. העיר שמנגד הייתה ירושלים, שאינה מביאה עגלה ערופה, וזאת לאור דיוק בפסוק, פ"ב: באמצע העמוד.
ט. "לא יגדל אדם את הכלב אא"כ קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה", פ"ג. מעל אמצע העמוד. יצוין, כי לנוכח שינוי המציאות בימינו (תאורה לילית ההופכת לילה ליום, ובייחוד ביישובי הספר), ייתכן שיש להגדיר מחדש את המושג "לילה" – אולי רק מן השעות המאוחרות יותר.
י. אסור לפרוס מלכודות ליונים במרחק של שלושים ריס (כשישה ק"מ) מהשובכים שלהן – ובנסיבות מסוימות אף לא במרחק של מאה ריס – מחשש שיילכדו בהן יונים מבויתות של הזולת, פ"ג. בהתרחבות.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]