|
עיסוק ב''עבודה'' / רפי זברגרבבא קמא דף פ''ב
הרקע
בין התקנות שלמדנו במשנה בדף ע''ט היתה תקנה: אין מגדלים חזירים בכל מקום. הנושא
הגמרא מסבירה את סיבת התקנה בעזרת סיפור היסטורי, שבעתיו תיקנו תקנה זו: כשצרו בית חשמונאי זה על זה, במסגרת מאבקי כוח בין שני בניה של הלני המלכה – הורקנוס ואריסטובלוס, היה הורקנוס מבפנים [בתוך ירושלים], [אנשי הורקנוס היה שלשלו קופה של כסף ומעבירים מעבר לחומה], והיו מעלים להם תמידים [אנשי אריסטובלוס היה מעלים להם כבשים על מנת להקריב את קרבן התמיד בבית המקדש]. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמה יוונית, אמר להם [לאנשי אריסטובלוס שהצרו על ירושלים]: כל זמן שעוסקים בעבודה – אין נמסרים בידכם. למחר, שלשלו דינרים בקופה, והעלו להם ...חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ [החזיר] צפורניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה [הייתה ''סערה'' גדולה בארץ ישראל כולה]. באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים....
סיפור זה מלמד אותנו כי בעקבות ''שימוש'' בחזירים, הייתה מגיפה גדולה בעם ישראל, אשר לאורה תיקנו את התקנה האוסרת לגדל חזירים בכל מקום מהו המסר?
נתמקד בעצה של אותו ''זקן'' לאנשי אריסטובלוס: כל זמן שעוסקים בעבודה – אין נמסרים בידכם. ההסבר ''הפשוט'' של אימרה זו מייחסת חשיבות גדולה לעבודה בבית המקדש, ועל פי זה מייעץ ''הזקן'' לגרום לכך שתהיה הפסקה בעבודת המקדש, ובכך תיפסק ''עבודת השומר'' על אנשי ירושלים, ועל ידי זה, יוכלו הכובשים לכבוש את העיר. |