סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף כ"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא קמא
דף פז ע"א

 

ביאור דברי רב יוסף: "דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי" - וכי עבד על מנת לקבל פרס?

 

אמר רב יוסף, מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות, קא עבדינא יומא טבא לרבנן, מאי טעמא דלא מפקדינא וקא עבדינא מצות, והשתא דשמעית להא דר' חנינא, דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן, מאי טעמא דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי (פז ע"א). ולכאורה יפלא הדבר, וכי עבד רב יוסף את בוראו על מנת לקבל פרס, והא שנינו (אבות א, ג): "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס", והיאך אם כן תלה את כל שמחתו בזה שיקבל שכר יותר. וכמה תירוצים נאמרו בקושיא זו.

ובספר 'אמרי בינה' להג"ר שמואל גארמיזאן זצ"ל (מתקיפי ארעא דישראל וירושלים מלפני כארבע מאות שנה. ראה 'שם הגדולים' להחיד"א בערכו) על מכילתין כתב בזה שני תירוצים: האחד: "דכי קא מזהיר התנא... היינו בשעת עשיית המצוה, שיזהר בכל המצוות, ולא יהיה לו כוונה בשכר, אך רב יוסף מדבר שלא בשעת עשיית המצוה, ואמר, ודאי שאני עובד שלא על מנת לקבל פרס בשעת עשיית המצוות, אך יודע אני כי סוף השכר לבא, כי יש שכר ועונש ועתיד הקב"ה לשלם לצדיקים שכר מצוות מעצמו, לא שהם שואלים שכר חלילה, ולכן אמר: אית לי אגר טפי ויתננו לי הקב"ה".

עוד מתרץ: "כי מזהיר התנא, היינו שלא יעבוד על מנת לקבל פרס, להחליף גודל המצוה בטובות העוה"ז כגון בני חיי ומזוני וכיוצא, אך שכר עולם הבא הוא השגת הדבקות בהשי"ת, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ולדבקה בו, כל אחד כפי מעלתו על ידי תורה ומצוות, ודאי שרי לעובדו על מנת לקבל פרס, זה על צד חשק הדבקות ולא על צד שכר, וזה חשק ותאוות כל צדיק להדבק בו, ועל שכר זה קאמר רב יוסף".

בדרך אחרת מיישב הגאון ה'בן איש חי' זצ"ל בספרו 'בן יהוידע': "כי מפקידנא אית לי אגרא, לא קאי על שכר טוב עולם הזה, או טוב עולם הבא, אלא קאי על שכר אחר, שהוא מה שאמרו רז"ל (אבות פ"ד מ"ב) 'שכר מצוה מצוה', שממציא לו הקב"ה מצוה אחרת לעשותה, ועל זה השכר קאמר 'אית לי אגרא'". והיינו, כי אם אמנם נזהרנו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס", אין אזהרה זו אמורה כי אם כלפי שכר מצוה, אם בטוב עוה"ז ואם בטוב העוה"ב, אולם, השכר ששנינו באבות: "שמצוה גוררת מצוה... שכר מצוה מצוה", אינו נכלל בכלל זה, ואדרבה, מצוה לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס זה.

ואמנם יסוד הדבר מבואר ב'מדרש שמואל' (אבות פ"ב מ"ד): "בהיות כי מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, אמר התנא... אע"פ שאסור לאדם להיות עובד אלקיו על מנת לקבל פרס, מותר לו לעבוד את אלקיו על מנת לקבל פרס מצוה אחרת, שיעשה מצוה זו כדי שבשכר מצוה זו יזמינו לו מן השמים מצוה אחרת, הרי בחלק העשה טוב, וכן בחלק הסור מרע, יפריש עצמו מעבירה, כדי שבשכר שלא עשה עבירה זו, יסייעו אותו מן השמים שלא יעשה עבירה אחרת... ואע"פ שהיה נראה שאין זו עבודה שלמה, מפני שהיא על מנת לק"פ, אעפ"כ על מנת לקבל פרס כזה, עבודה שלמה וטובה היא לך, כי ראה ראינו שאין כח באדם להנצל מהיצר הרע אלמלא הקב"ה עוזרו...".

כיוצא ביסוד זה, שמותר לכוין לקבל פרס - לזכות ולהוסיף בתורה ומצות, מצינו בספה"ק 'בני יששכר' (מאמרי חדש סיון מאמר ה אות יד) בביאור אמרם ז"ל (ברכות כח.): "רבי זירא, כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי רבי נתן בר טובי, אמר, כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא", ומבאר שם: "הנה מה שהשתדל ר' זירא שלא להתבטל כרגע מן התורה ומצוה, על כן כד הוה חליש מגירסא, רצה על כל פנים לקיים מצות הידור וקימה זה ניחא, אבל מה שסיים 'ואקבל אגרא' זה מן התימא, הרי הוא על מנת לקבל פרס. וביארנו הדבר, עפ"י מה שאמרו בזהר (נשא קלא, ב) בפסוק (ויקרא יט, לב) 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך', מאן קא חמי דיקנא יקירתא ולא קא איכסוף מקמיה, נראה לבאר דבריהם הקדושים, דבאו לתרץ מה שסיים בזאת המצוה 'ויראת מאלקיך', ואמרו, דהכי קאמר: 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן', אזי 'ויראת מאלקיך', היינו, תהיה שכרך שתבא בלבך יראת שמים, כי 'מאן קא חמי דיקנא יקירתא ולא קא איכסוף' [בתמיה], הבן הדבר. אם כן לפי זה שכר המצוה הזאת הוא מורא שמים... והנה שכר ופרס כזה מחויב ומוטל עלינו להשתדל להשיגו".

ומבאר בזה המשנה הנ"ל: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם" - "והנה הסיום 'ויהי מורא שמים עליכם' אין לו חיבור על הקודם, וכבר דשו בו רבים...", אמנם על פי האמור יבואר היטב, כי 'זה שאמר התנא 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו' ויהי מורא שמים עליכם', היינו, שזה מוטל עליכם לעשות המצוה אשר שכרה מורא שמים, זה מוטל עליכם לעשותה דוקא על מנת לקבל פרס" (ראה 'אגרא דפרקא' אות משה; 'דברים נחמדים' על אבות שם).

בדרך שונה מיישב בספר 'עין אליהו' את הקושיא האמורה על דברי רב יוסף "אית לי אגרא טפי" - כי "אף שאמרו 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס', שטוב לעבוד את ה' בלי אגרא, רב יוסף היה עניו, וכמבואר בסוף סוטה (מט:), ולא החזיק את עצמו לעובד ה' על מנת שלא לקבל פרס, אלא שהוא עובד על מנת לקבל פרס, ולכן אמר 'אית לי אגרא טפי'", והיינו, כי דברי רב יוסף היו מתוך ענותנותו, שהחזיק את עצמו שאין עבודתו שלימה, ועל פי זה שפיר אמר 'אית לי אגרא טפי'.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר