סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב; שמואל; ורב אסי - מי "חשוב" יותר?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא פ ע"א-ע"ב

 

רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן, 
ואמרי לה לבי ישוע הבן, 
רב לא עייל קמיה דשמואל,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף פ עמוד ב
שמואל לא עייל קמיה דרב אסי, 
רב אסי לא עייל קמיה דרב. 
אמרי: מאן נתרח? 
נתרח שמואל וניתי רב ורב אסי. 
ונתרח רב או רב אסי! 
רב, מילתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל, 
משום ההוא מעשה דלטייה אדבריה רב עליה. 
אדהכי והכי אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא. 
נפק רב ודרש: חתול - מותר להורגו, ואסור לקיימו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום השב אבידה לבעלים. 
וכיון דאמרת מותר להורגו, מאי ניהו תו אסור לקיימו? 
מהו דתימא מותר להורגו - איסורא ליכא, קמ"ל. 
אמרי: וכיון דאמרת אין בו משום גזל, מאי ניהו תו אין בו משום השב אבידה לבעלים? 
אמר רבינא: לעורו. 
מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולין, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויין לנקר את הבית! 
לא קשיא: הא באוכמא, הא בחיוורא. 
והא מעשה דרב - אוכמא הוה! 
התם אוכמא בר חיורא הוה. 
והא מבעיא בעיא ליה רבינא, דבעי רבינא: 
אוכמא בר חיורא, מהו? 
כי קמבעיא ליה לרבינא - באוכמא בר חיורא בר אוכמא, 
מעשה דרב - באוכמא בר חיורא בר חיורא הוה.  

מבנה הסוגיה:

1.

רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן,
ואמרי לה לבי ישוע הבן,

שלושת האמוראים נזדמנו לארוע של ברית מילה או לפדיון הבן.

2.
דיון לפי איזה סדר [כבוד] היו צריכים להיכנס:

רב לא עייל קמיה דשמואל,
שמואל לא עייל קמיה דרב אסי,
רב אסי לא עייל קמיה דרב.

2.1
רש"י: "שמואל לא עייל קמיה דרב אסי - שהיה גדול ממנו ורב אסי תלמיד של רב הוה."

משמע מרש"י ש"סדר הדורות" הוא: "רב"> רב אסי > שמואל
לפי זה קשה, מדוע רב כיבד את שמואל שהיה לכאורה תלמיד של תלמיד של "רב"!

2.2
עד כאן משמע:
רב כיבד את שמואל - משמע ששמואל גדול/מבוגר מ"רב"
שמואל כיבד את רב אסי - משמע שרב אסי גדול/מבוגר משמואל
רב אסי כיבד את רב - משמע ש"רב" גדול/מבוגר מרב אסי

נוצרה כאן סתירה.

3.

אמרי: מאן נתרח?

רש"י: "מאן נתרח - מי יתאחר מבחוץ ויבא אחרונה יחידי".

4.

נתרח שמואל וניתי רב ורב אסי.

רש"י: "נתרח שמואל - בחוץ ויבואו רב ורב אסי רב ואח"כ תלמידו",
כלומר, ששמואל תלמידו של רב אסי ייכנס אחרון.
סדר הכניסה יהיה לפי דברינו לעיל: רב ורב אסי ואחר כך שמואל.

5.

ונתרח רב או רב אסי!

ומדוע רב לא רצה להיכנס לפני שמואל!

6.

רב, מילתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל,
משום ההוא מעשה דלטייה אדבריה רב עליה.

רש"י: "מלתא בעלמא הוא דעבד לשמואל - שמואל קטן שבכולן היה
וזה שאין רב נכנס לפניו טיבותא ויקרא הוא דקא עבד ליה משום מעשה דלטייה לשמואל בשמונה שרצים"

במסכת שבת דף קח מסופר שרב קילל את שמואל, ולכן כאן רב רצה לפייס את שמואל.

6.1
מדוע דווקא בסוגייתנו רב רצה לפייס את שמואל?

6.2
אולי מפני שבסיפור במסכת שבת הקללה של רב היתה שלא יחיו בניו של שמואל,
לכן דווקא כאן שהם נזדמנו לארוע של ברית מילה או של פדיון הבן רב רצה לפייס את שמואל, ואולי לברכו שיזכה לראות בנים חיים.

7.

אדהכי והכי אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא.

קרה מקרה שחתול חתך יד של תינוק.

7.1
נפסק הדיון לעיל, ולכאורה לא ברור בסופו של דבר לפי איזה סדר נכנסו שלושת החכמים.

8.
רב פסק הלכה לגבי החתול, ומתחיל בגמרא דיון בפסק ההלכה שלו:

נפק רב ודרש: חתול - מותר להורגו, ואסור לקיימו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום השב אבידה לבעלים.
וכיון דאמרת מותר להורגו, מאי ניהו תו אסור לקיימו?
מהו דתימא מותר להורגו - איסורא ליכא, קמ"ל.

9.

אמרי: וכיון דאמרת אין בו משום גזל, מאי ניהו תו אין בו משום השב אבידה לבעלים?
אמר רבינא: לעורו.

10.

מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולין, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויין לנקר את הבית!
לא קשיא: הא באוכמא, הא בחיוורא.
והא מעשה דרב - אוכמא הוה!
התם אוכמא בר חיורא הוה.
והא מבעיא בעיא ליה רבינא, דבעי רבינא:
אוכמא בר חיורא, מהו?
כי קמבעיא ליה לרבינא - באוכמא בר חיורא בר אוכמא,
מעשה דרב - באוכמא בר חיורא בר חיורא הוה.

מסקנה: יש סוגים שונים של חתולים שטבע רע מושרש בהם!!!

11.
מה הקשר בין החתול לויכוח הקודם לפי איזה סדר ייכנסו שלושת החכמים לסעודת ברית המילה/פדיון,
ומה באמת קרה בסופו של דבר.

12.
נראה לי להסביר ["חידוש"]: שמואל לא הביע כלל את דעתו אם מותר להרוג את החתול, שהרי אולי מדובר ב"דיני ממונות" שבהם נקבע שהלכה כשמואל, וסוגייתנו באה ללמד שמכיוון שעיקר הבעיה עם החתול היא בעיה של "איסור", ובזה הלכה כרב. וסוגייתנו "מספרת" שלמרות שרב כיבד את שמואל בכל זאת שמואל הודה לרב שהלכה כמותו בעניין זה של החתול.

13.
הערה:
של"ה - כללי התלמוד (כב) כלל יחוסי החכמים אות תצג:

תצג. שמואל חבירו של רב היה, ורב קרי עליה: וכל רז לא אניס ליה (חולין נט א). מכל מקום רב אסי ורב כהנא שהיו תלמיד[י] חבר לרב, היו גדולים משמואל. ובפרק מרובה (בבא קמא דף פ ב), שמואל לא עייל מקמיה דרב אסי, ורב אסי לא עייל מקמיה דרב כו'.
נמצא צריכין לומר דשמואל תלמיד חבר דרב הוה, כדכתב רשב"ם בערבי פסחים (קג א ד"ה ורבה). שמואל היו קורין לו אריוך, על שם שהלכה כמותו בדינא, [ואריוך היה מלך] ודינא דמלכותא דינא (מנחות לח ב ורש"י שם ד"ה אריוך). אי נמי משום דכתיב (בראשית יד, א) 'אריוך מלך אלסר', כלומר שמואל היה מלך בכולהו מילי, ולא באיסורא, דלית הלכתא כוותיה, כן כתב בהליכות עולם (שער א' פ"ג אות ג').

הוא מוכיח מסוגייתנו, ששמואל היה חברו - בדרגה של "חבר" - של רב, למרות שרב אסי שהיה מבוגר משמואל מוגדר "רק" כתלמיד-חבר של רב!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר