סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

י' קטנה / רפי זברגר

בבא קמא דף ע"ז 

 

הרקע

הגמרא קבעה בדף הקודם כלל בדברי רבי שמעון: כל העומד להיזרק – כזרוק דמי [דומה], וכל העומד להיפדות – כפדוי דמי. ננסה להסביר: אם אנו מחייבים פעולה מסוימת, כמו למשל, זריקת דם הקרבן, כ''פעולה מסיימת וקובעת'' את מהות הקרבן, כך שאם דם הקרבן נזרק על גבי המזבח – הקרבן כיפר, ואם לא זרקו את הדם – הקרבן אינו כיפר. הכלל של רבי שמעון "מצעיד אותנו צעד אחד קדימה": אפילו אם בפועל לא זרקנו את הדם, אך הדם, ממש עומד להיזרק – נחשב הדבר ''כאילו'' נזרק הדם בפועל. עיקרון דומה לגבי דברים אשר צריכים לפדות אותם: אם הם עומדים לפדייה – נחשב הדבר כאילו פדוי.  
 

הנושא

הגמרא בסוף הדף הקודם ובתחילת הדף שלנו, מנסה להוכיח את הטענה, שזו אמנם דעתו של רבי שמעון, מתוך ברייתא:
רבי שמעון אומר: פרה מטמא טומאת אוכלין – הואיל והייתה לה שעת כושר. ננסה להבין את משמעות הברייתא: כידוע, פרה אדומה, לאחר שעברה ''מספר מבחנים'' הרי היא נשרפת, ומהאפר שלה מכינים ''מי חטאת'' שמטרתו לטהר אנשים אשר נטמאו למתים. אומר רבי שמעון בברייתא: הפרה הזאת יכולה גם לטמא אוכלים, מכיוון ש''הייתה לה שעת כושר''. מדובר על הרגעים שאחרי השחיטה של הפרה, שאז מותר לאוכלה [לפני ששרפו אותה], למרות שהשחיטה לא הייתה לשם אוכל, אנו מחשיבים את כאילו שנשחטה לשם אוכל ומותר לאוכלה, ומכוח זה היא יכולה גם לטמא אוכלים. אנו רואים שמצב "לקראת'' נחשב כאילו המצב קרה בפועל. 
הטקסט בעמוד א' של הדף, ללא ספק, אחד הדפים הקצרים ביותר בש''ס – השורה שציטטנו, מהווה את כל הטקסט של העמוד. סיבה לקוצרו של הדף, הוא גודל התוספות שיש בעמוד [תוספות הם חכמים בזמן רש''י המכונסים להסבר אחד ומופיעים כמעט בכל הש''ס]. בין הנושאים שהתוספות דן בהם, כיצד לקרוא את המילה מטמא. האם מְטַמָא – במשמעות של מטמא אחרים, או מִיטַמְאָ[ה] – במשעות של נִטְמֵאת בעצמה. התוספות קובע כי גורסים מְטַמָא אוכלים אחרים, שהרי זה עיקר החידוש שהיא יכולה לטמאות אוכלים, למרות שהיא עצמה לא נטמאה. 
 

מהו המסר?

ההבדל בין שתי הגרסאות המובאות בתוספות הוא, האם להוסיף את האות י' לאחר מ', ואז מדובר בלשון ''סביל'' - הבהמה עצמה נטמאת, או ללא האות י' ואז מדובר בלשון ''פעיל'' – הבהמה מטמאה דברים אחרים. אות י' אחת קטנה, משנה והופכת משמעות. נלמד מכאן, כי אין לזלזל בשום דבר, גם לא במשהו קטן כמו האות י'. לפעמים פעולה קטנה ובודדה משנה חיים של בן אדם. "אמירה פשוטה" או ''עשיה קטנה'' יכולה לגרום סבל גדול, או לחילופין, שמחה ענקית.
במשמעות דומה קבעו חכמים: דין פרוטה כדין מאה [מקורו בפסוק: כקטן כגדול תשמעון (דברים, א', י''ז)]


תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר