סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אישתמיטתיה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא עו ע"ב

 

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בשוחט תמימים בפנים שלא לשם בעלים,
וריש לקיש אמר: בשוחט בעלי מומין בחוץ. 
תהי בה רבי אלעזר: לר' יוחנן שחיטה מתרת? והלא זריקה מתרת! 
לריש לקיש שחיטה מתרת? והלא פדייה מתרת! 
אישתמיטתיה הא דרבי שמעון: כל העומד לזרוק כזרוק דמי, 
וכל העומד לפדות כפדוי דמי.  

1.

הגמרא דוחה את קושיית רבי אלעזר על רבי יוחנן ועל ריש לקיש בכך, שהוא שכח את דינו של רבי שמעון שעל דבריו מוסבים דברי רבי יוחנן וריש לקיש.

2.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל לא:

אישתמיטתיה לרבי פלוני הא דאמר רבי פלוני, דאמרינן בכולי תלמודא הוא לשון נקיה ודרך כבוד לומר דבאותה שעה נשמט ממנו הדבר ההוא כי השכחה הוא טבע אנושית כוללת כל האישים ואם יש חילוק ביניהם בין רב למעט, חוט השני סימן כ' דף כ"ג ע"א בתשובתו אשר השיב לגדול א' כי אשום אשם לו על ההשגות שמשיג לקדמונים ובפרט באמרו שאישתמיט מינייהו דברי השיתא סדרי ע"ש שהפליא לעשות וזה מורה באצבע כמה וכמה דברים דאישתמיטו מהקדמונים גאוני עולם לך נא ראה רוב בקיאותו כי עצום הוא.
ולי אני הדיוט נלע"ד ראיה לדבריו דלשון אישתמיטתיה על דבר השכוח נאמר מהא דאיתא בפרק ו' דזבחים דף נ"ט א' דאמר רב מקרא הוא בידינו ושכחנוהו ולבתר דמייתי קרא קאמר רב כהנא היינו קרא דאשתמיט ליה לרב הרי דקאמר תלמודא אישתמיט על פסוק ששכח רב.
ודע שכתב ר' בצלאל בשיטת כתובות פרק א' דף ע"ז ע"א דלא אמרינן כי האי לישנא אלא על משנה או על מימרת אמורא הקדמון ממנו ע"ש
ויש לתמוה דהא בפרק עשרה יוחסין [קידושין דף ע"א ב'] מצינו דקאמר על רבי יוחנן אישתמיטיה הא דאמר רבי אלעזר וכו' אף ע"ג דרבי יוחנן רביה מובהק דר"א הוה כמו שהוכחתי באות התי"ו גבי תלמיד חבר בראיות נכונות ע"ש:

לפי אחד ההסברים הנ"ל אומרים את הביטוי "אישתמיטתיה" כלפי אמורא שנשכח ממנו דברי אמורא קדמון [ממנו] – כנראה בא למעט אמורא בן דורו - או על דברי משנה.

3.

בכל אופן, כל עניין הביטוי "אישתמיטתיה" קצת תמוה. הרי בכל קושיה ממשנה על אמורא [שלא תורצה] ניתן לומר "אישתמיטתיה".
וראה ב"בית אהרן", כרך י, עמוד תח שמביא שני פירושים לביטוי הנ"ל. א. האמורא לא שמע ממנה כלל. ב. שמע ממנה אלא שכח אותה לזמן מוגבל.

4.

דבריו מוסבים באופן כללי על עניין שכחת דברי חכמים, אבל הביטוי עצמו "אשתמיטתיה" - 9 מופעים בש"ס. רובם המכריע מובא ביחס לדברי אמורא שנשכחו על ידי אמורא אחר, ואילו בסוגייתנו מדובר על התנא רבי שמעון שדינו נשכח מרבי אלעזר.

5.

ויש לומר שדברי רבי שמעון בסוגייתנו - "כל העומד לזרוק כזרוק דמי" ו"כל העומד לפדות כפדוי דמי" - לא נאמרו במפורש על ידי רבי שמעון אלא הגמרא לומדת אותם מתוך שתי ברייתות - "דתניא...", ולכן נראה לומר שבסוגייתנו המשמעות של "אשתמיטתיה" איננה משמעות של שכחה - שאמורא שכח את דברי התנא'/אמורא - אלא הכוונה היא שהאמורא - רבי אלעזר - לא הסיק נכון מסקנה מסויימת מדברי תנא - רבי שמעון, ומשמעות זו של "אישתמיטתיה" מתאימה ביחס להסקת מסקנה מדברי תנא ולא מתאימה להסקת מסקנה מדברי אמורא, ובמקרים שהגמרא אומרת "אישתמיטתיה" ביחס לאמורא ששכח דברי אמורא אחר אמנם מדובר ששכח דברים מפורשים שאמר האמורא, ובכל אותם מקרים הניסוח בגמרא הוא "אישתמיטתיה הא דאמר רב..."

5.1

ולפי הנ"ל יתכן שבסוגייתנו פירוש ה"אישתמיטתיה" הוא, שרבי אלעזר באמת לא מסביר את הברייתות באופן שהגמרא מביאה כדי להקשות על קושיית רבי אלעזר, ולפי זה לא מדובר בשכחה כלל.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר