סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מילתא אחריתי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא עו ע"א

 

רבי שמעון אומר וכו'.
אמרי: נהי דסבר ר"ש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים,
איפכא מיבעי ליה: קדשים שחייב באחריותן - פטור,
דאכתי לא נפק מרשותיה,
קדשים שאינו חייב באחריותן - חייב, דמפקי ליה מרשותיה!
אמרי: ר"ש אמילתא אחריתי קאי,
והכי קתני: אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ד' וה',
וכן גונב הקדש מבית בעלים - פטור,
מ"ט?
+שמות כ"ב+ וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש;
רבי שמעון אומר: קדשים שחייב באחריותן - חייב,
מאי טעמא?
קרינא ביה וגונב מבית האיש,
ושאינו חייב באחריותן - פטור,
דלא קרינן ביה וגונב מבית האיש. 

1.

הגמרא מסבירה את דברי רבי שמעון במשנתנו שהם לא מוסבים על דברי תנא קמא [=חכמים] אלא על דברים נוספים שאמרו חכמים במשנתנו.
והגמרא מנסחת את הדברים הנוספים שאמר תנא קמא.

2.

ה"תוספת" של הגמרא לצורך "תיקון" המשנה נפתחת בביטוי "והכי קתני".

3.

בדרך כלל תופעה מעין זו מובאת בש"ס בניסוח יותר רחב "חיסורי מחסרא והכי קתני", ואילו בסוגייתנו במקום הביטוי "חיסורי מחסרא" הגמרא מנסחת "אמילתא אחריתי קאי", שפירושו דומה ל"חיסורי מחסרא", כלומר, דברי רבי שמעון מוסבים על מקרה/דין אחר שכלל לא כתוב בדברי תנא קמא.

4.

הביטוי "אמילתא אחריתי" - מופע יחידאי בש"ס
ביטוי דומה/זהה - "במילתא אחריתי" - 2 מופעים בש"ס
מופע אחד מהם לא קשור לנושא של דיוננו,
והמופע האחר הוא:

מסכת ברכות דף מא עמוד א:

וכי פליגי רבי יהודה ורבנן - במילתא אחריתי פליגי, וחסורי מחסרא והכי קתני: היו לפניו צנון וזית - מברך על הצנון ופוטר את הזית. במה דברים אמורים - כשהצנון עיקר, אבל אין הצנון עיקר - דברי הכל מברך

מתאים לדברינו לעיל בסעיף 3.
אבל קשה, מדוע לא מנוסח כך גם בסוגייתנו.

4.2

הערה: הביטוי "מילתא אחריתי" - בלי אות היחס "א" או "ב" - 13 מופעים בש"ס.

5.

ונראה לי ליישב:

כבר הסברנו כמה פעמים שהביטוי חיסורי מחסרא מובא כשבקטע ה"חסר" במשנה/ברייתא מוזכרת המלה "אבל..." כדי להבדיל בין שני מקרים, כמו שמובא לעיל בגמרא שבסעיף 4.1 - "במה דברים אמורים.... אבל...."

5.1

ומכיוון שלא כך בסוגייתנו, אלא דברי רבי שמעון מוסבים על עניין אחר לכן הגמרא לא משתמשת במונח חיסורי מחסרא.

6.

תורת חיים מסכת בבא קמא דף עו עמוד א:

רבי שמעון אמילתא אחריתי קאי והכי קתני. קצת תימה דלא קאמר חסורי מיחסרא והכי קתני כדאמר בשאר דוכתי
ועוד דמה הוצרך להגיה בבא קמייתא הא דאין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
ועוד דבבא יתירא היא דבריש פירקין תנינא לה בהדיא אין הגונב אחר הגנב כו'.
ועוד אמאי הפסיק לפרש טעמא דת"ק קודם שסיים מילתא דר"ש.
ונראה לפרש דאינו מגיה כלום והכי קאמר ר"ש אמילתא אחריתי קאי
פירש אהא דתנן בריש פירקין
דאין הגונב אחר הגנב כו' קאי ר"ש דהכא דאמר קדשים שחייב באחריותן חייב כו' דמהא דקתני אין הגונב אחר הגנב משלם ד' וה' שמעינן דאית ליה לת"ק...

משמע מדבריו כדברינו לעיל - בסעיפים 5-5.1 - אלא שהוא אף מרחיב ואומר שדברי רבי שמעון מוסבים על משנה אחרת לגמרי, וממילא אין כאן כלל חיסורי מחסרא במשנתנו.

6.1

אלא שקצת קשה לי, שלפי דבריו לכאורה לא מתאים בסוגייתנו גם הביטוי "והכי קאמר".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר